בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בימים אלה בתביעת רשלנות רפואית חריגה על סך 7.3 מיליון שקל: אם ובנה טוענים שלפני 34 שנים השתמש גינקולוג בזרע לא נכון בהליך הפריה שעברה האישה. הרופא, כיום בן 96, מתמודד עם דמנציה, ובהליך המתנהל במקביל דחה בית המשפט למשפחה את בקשת האם ובנה לבטל את מינוי בני משפחתו לאפוטרופוסים, מחשש שאלה יפעלו "להציל את הירושה" שלהם".
תביעת הרשלנות הרפואית הוגשה למחוזי בפברואר האחרון. עולה ממנה כי בתחילת שנות ה-90 פנו בני זוג מוסלמים לרופא, שהיה מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה, בניסיון להיכנס להיריון באמצעות טיפולי הזרעות. הטיפולים צלחו, ובאוגוסט 1992 נולד בנם.
אלא שבבדיקה גנטית שערך הבן כשהגיע לגיל 29 התברר לו שהגבר שגידל אותו (שהלך לעולמו בינתיים) לא היה אביו הביולוגי, וההיריון נוצר מזרע של יהודי.
ימים ספורים לאחר הגשת התביעה פנו שני ילדיו ורעייתו של הרופא בבקשה להתמנות כאפוטרופוסים על כלל ענייניו, בשל דמנציה מתקדמת. בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל את בקשתם ונתן צו קבוע למינויים כאחראים על ענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים.
בתגובה פנו האם ובנה שתובעים בהליך הנזיקי, בבקשה לבטל את צו המינוי שניתן, ולחילופין למנות לגינקולוג אפוטרופוס חיצוני. הם הביעו חשש שאשת הרופא וילדיו, בכובעם כאפוטרופוסים, יפעלו להצלת הירושה בשל התביעה שהוגשה נגדו.
לדבריהם, המסמך הרפואי שעליו התבססה בקשת המינוי מכיל מידע כוזב, וכי הם נחשבים ל"צד מעוניין" על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ולכן רשאים להתנגד למינוי.
אבל השופט תומר שלם מבית המשפט למשפחה דחה אותם והסביר שבקשה לביטול מינוי, או בקשה למינוי אפוטרופוס ניטרלי, לא יכולה להיות מוגשת על ידי צד שלישי שאינו עונה להגדת "קרוב" שבחוק: מי שהינו בעל קרבת דם לאדם הזקוק לאפוטרופוס, כגון בן זוגו או ילדיו, להבדיל מאנשים זרים כמו המבקשים.
עו"ד טללית ברויטמןצילום: מור לויהוא הדף את טענת האם ובנה כי יש לראותם כ"צד מעוניין" על פי החוק. הוסבר שלצורך כניסתם להגדרה זו עליהם להראות חשש כי מינוי אשת הרופא וילדיו כאפוטרופוסים עלול להביא לפגיעה בענייניו השונים, ואולם כאן, הם מתמקדים באינטרס האישי שלהם – התביעה שהגישו.
"ענייני האשל"א (אדם שמונה לו אפוטרופוס) מעניינים את המבקשים כ'קליפת השום': בראש מעייני המבקשים הדאגה שקופת האשל"א לא תתרוקן, והם יתקשו בעתיד לבצע את פסק הדין שיינתן לטובתם (אם יינתן כזה)", כתב.
לכך הוסיף השופט שהאם ובנה נקטו הליך לא נכון, שכן אם ברצונם למנוע הברחת נכסים - עליהם להגיש בקשה מתאימה, לאיסור דיספוזיציה, בערכאה שאליה הגישו את תביעתם.
טעם נוסף שציין שבגינו אין להיעתר לבקשה היה פגיעה קשה בפרטיות הרופא ככל שיינתן למבקשים זכות עמידה, "ודריסת רגל בהליכים שחל עליהם צו איסור פרסום".
• לקריאת ההחלטה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשים: עו"ד איילת סבג
• ב"כ המשיבים: עו"ד איתן האזרחי ואח'
• עו"ד טללית ברויטמן עוסקת ברשלנות רפואית
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
