בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו אלמנתו וילדיו של שחקן כדורמים, שטבע למוות לפני כ-11 שנה במהלך אימון בבריכת קיבוץ שמיר. השופט יוסי ברכיה קבע שהם יפוצו ביותר מארבעה מיליון שקל, כמחצית מהסכום לבנו שהיה בן 17 וחצי בזמן האסון ומתמודד מאז עם פוסט-טראומה.
המנוח, בן 53 במותו, שיחק בקבוצת הכדורמים הפועל שמיר גליל עליון. ביולי 2015, לקראת סיום אימון, הוא ביקש להתחלף ונעמד בצד הבריכה. האימון נמשך, ובשלב מסוים שקע המנוח במים מבלי שהנוכחים הבחינו בכך. רק לאחר שהאימון הופסק הוא התגלה בקרקעית. הוא נמשה ללא הכרה, ומאמצי ההחייאה לא צלחו.
ארכיוןארכיון
ארכיון
(אסף רגב, באדיבות איגוד הכדורמים)
בני המשפחה טענו שקיבוץ שמיר, כבעלים ומפעיל של הבריכה, התרשל בין היתר בכך שלא דאג לנוכחות מציל. הקיבוץ והמבטחת שלו טענו מנגד שלא הייתה חובה להציב מציל באימון סגור של קבוצת ספורטאים מיומנים. עוד התעוררה מחלוקת בשאלה אם המנוח מת מטביעה, מאירוע לבבי או מאירוע מוחי שקדם לכך.
השופט ברכיה קבע על סמך העדויות כי המנוח שהה מתחת למים לפחות שש דקות, ובסבירות גבוהה אף יותר. הוא קיבל את העדויות שלפיהן במהלך ההחייאה יצאו מים מפיו של המנוח, והעדיף את חוות דעת מומחה התביעה שלפיה המוות נגרם מטביעה.
עו"ד יורם שרעו"ד יורם שר
בפסק הדין נדחתה טענת הקיבוץ שלפיה אימון כדורמים סגור אינו מחייב מציל. נקבע כי המונח "פתוחה לציבור" בתקנות הרלוונטיות אינו מוגבל לרחצה חופשית, וכי גם חברי קבוצת כדורמים הם "ציבור" לצורך העניין.
"אין כל היגיון בטיחותי או משפטי להבחין בין אדם הטובע במסגרת 'שחיה חופשית' לבין אדם הטובע במסגרת אימון ספורטיבי סגור. הסכנה בשני המקרים היא זהה לחלוטין", נכתב.
השופט קבע כי באימון היו אמנם משתתפים בעלי הכשרת מציל, אך איש מהם לא שימש כמציל רשמי שתפקידו היחיד להשגיח על הנעשה במים. נפסק שהיעדר מציל היווה הן הפרת חובה חקוקה והן התרשלות. אילו נכח מציל, נכתב, היה "סיכוי מצוין" שהיה מבחין בשקיעת המנוח בזמן אמת או בסמוך לכך, וחייו בסבירות גבוהה היו ניצלים.
השופט הפנה לעדות מומחה ההגנה בעצמו, שאמר בחקירתו דברים טריוויאליים, שלפיהם חילוץ מהיר משפר תמיד את סיכויי ההישרדות: "ככל שמוציאים אותו יותר מהר זה תמיד יהיה יותר טוב. זה כלל הזהב ברפואה".
לבנו של המנוח, שנכח במאמצי החייאה ופיתח בעקבות האירוע פוסט-טראומה ונכות פסיכיאטרית של 50%, נפסק פיצוי של כשני מיליון שקל (לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי). לאלמנה נפסקו כ-900 אלף שקל (לאחר ניכוי קצבת שאירים). לשלושת הילדים האחרים נפסקו כ-155 אלף שקל כל אחד. לסכומים יתווספו שכר טרחת עו"ד בסך כ-800 אלף שקל, והוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד יורם שר עוסק בנזקי גוף ותאונות • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין