בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה אישה שתבעה לבטל את מכירת דירתה תמורת 700 אלף שקל בטענה שנפלה קורבן לעוקץ. השופט יואב פרידמן הסכים שבוצעה הונאה ונגזלו ממנה כספים, אלא שלא הוכח שבני הזוג הרוכשים ידעו על העוקץ או היו קשורים אליו.
לטענת האישה, בדצמבר 2023 היא נפלה קורבן ל"עוקץ קשישים" של נוכל, ונענתה למודעה שהבטיחה השקעה בתשואות גבוהות. לאחר שהבינה שכספה ירד לטמיון, פנתה בעקבות מודעה נוספת לאדם שהתחזה לעורך דין מהולנד, והבטיח להשיב לה את הכספים. בהמשך נכנסו לתמונה מתחזים נוספים.
תמונה של הונאת אשראיתמונה של הונאת אשראי
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
לגרסתה, בשלב מסוים הובטח לה שכשני מיליון שקל ממתינים עבורה בחו"ל, אלא שכדי לקבלם עליה לשלם תחילה "חוב". מאחר שלא היה ברשותה הסכום, הוצע לה כביכול משקיע שיעמיד 250 אלף שקל, כשדירתה תשמש בטוחה להחזר ההלוואה. בפועל, באפריל 2024 חתמה האישה על חוזה למכירת הדירה לנתבעים, תמורת 700 אלף שקל.
לטענתה היא הייתה משוכנעת שלא מדובר במכר אמיתי אלא בהלוואה בלבד, ושגם הרוכשים היו מודעים לכך. מנגד, בני הזוג הכחישו וטענו שבסך הכול חיפשו דירה, נתקלו במודעה למכירת הנכס, ביקרו בו והתמקחו עם בעליו על המחיר – עד שסגרו לבסוף עסקה.
לטענת השניים, אפילו אם נפלה המוכרת קורבן להונאה, הרי שהם אינם קשורים לתרמית ולא מכירים מי מהנפשות הפועלות. לדבריהם, במעמד החתימה נראתה התובעת אדם רגיל ונורמטיבי, שקיבלה הסברים מפורטים מעורך דינה ואף דרשה לשנות את לוח התשלומים – דרישה שלה הסכימו.
השופט פרידמן שוכנע כי קיימות ראיות לכך שהתובעת אכן נעקצה. בין היתר הוצגו העברות של יותר מ-160 אלף שקל לחשבון בטורקיה, והתכתבויות עם גורמים שהתחזו לעובדי בנק ורשות ממשלתית בריטית והבטיחו לה יותר משני מיליון שקל בתמורה לתשלום עמלות.
עו"ד חיים פרנקלעו"ד חיים פרנקל
אלא שמכאן ועד לקשירת הנתבעים לתרמית, קבע השופט, הדרך ארוכה. למסקנתו אין הוכחה כי השניים, או עורך דינם, עשו יד אחת עם אותם גורמים מפוקפקים: "יהיו מניעי התובעת למכור דירתה אשר יהיו, משלא הוכח כל קשר בין הנתבעים לאותם נוכלים נטענים - ממילא לא הוכח כי היו לנתבעים כוונות החורגות מהרצון לרכישת הדירה בהתאם להצעת התובעת ולתנאי ההסכם".
השופט הצביע על חורים בגרסת התובעת הפועלים לחובתה. כך למשל, היא לא הציגה התכתבויות עם הגורמים שלטענתה קישרו בינה לבין הרוכשים, ולמעשה לא הוכיחה אפילו את עצם קיומם. גם בעלה, שלדבריה נכח בפגישות הרלוונטיות, לא זומן לעדות. מנגד, יתר הנוכחים בחתימת ההסכם העידו כי אינם מכירים גורמים אלה.
עוד התקשה השופט לקבל את טענתה כי חשבה שמדובר בהלוואה של 250 אלף שקל בלבד: בפועל שילמו הרוכשים עבורה גם את יתרת המשכנתה, ובסך הכול הועברו אליה כ-376 אלף שקל. "סביר יותר להניח כי התובעת נזקקה לגייס כספים, בין אם מכיוון ששוכנעה בכך על ידי נוכלים שגזלו כספיה, ובין אם לצרכים אחרים - ומתוך כך יזמה מכירת דירתה", כתב.
ברמת התוצאה הוחלט לדחות את התביעה ולהותיר את הסכם המכר בתוקף. השופט קבע שמסירת הדירה לנתבעים תבוצע תוך 90 יום, בכפוף לתשלום יתרת התמורה. התובעת חויבה בשכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד מיטל מושקוביץ סויסה • ב"כ הנתבעים: עו"ד גבריאל איסקוב • עו"ד חיים פרנקל עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין