איך שתוכניות משתנות בעולמות ההייטק והעסקים. רק לפני שנה מנכ"ל חברת ארמיס (Armis) יבגני דיברוב, היה משוכנע שהוא בדרך לצמיחה מהירה, להנפקת מניות בנאסד"ק ולהמשך כחברת סייבר עצמאית, מהגדולות בעולם. ועכשיו הוא מוצא את עצמו מועסק בחברת סרוויס-נאו (ServiceNow) האמריקנית עם הרבה כסף בכיסו ובכיסם של המשקיעים שלו והעובדים שלו.
הסייבר הישראלי עשה זאת שוב: בנה חברה למופת, כבש שווקים עסקיים נרחבים, ואז נפל כפרי בשל בידי חברה אמריקנית שמחפשת דרך לשרוד בעולם כל כך מאתגר ורווי באיומים. ארמיס נמכרה לסרוויס-נאו בסכום של 7.75 מיליארד דולר, בעסקה שאמורה להיחתם סופית בשנה הבאה. כדי לשמר את עובדי החברה, סרוויס-נאו תשלם כ-500 מיליון דולר נוספים כמענקי שימור שיתמרצו אותם להישאר.
1 צפייה בגלריה
יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס
יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס
יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס
(צילום: ריאן פרויס)
בשיחה ההיא מדצמבר שעבר, דיברוב אמר לנו: "בסוף, כסף זה הרבה פחות מעניין כשאתה רואה הזדמנות לבנות משהו מאוד גדול. לאורך השנים בארמיס התחלנו לראות יותר ויותר עד כמה השוק שאנחנו פונים אליו גדול. ברגע שאתה פותר בעיות שהן באמת גדולות, שהן מאוד כואבות, ונותן מענה בצורה מיטבית, אז יש לזה מסגרת ביזנס מאוד גדולה".
שנה אחורה, ארמיס הוערכה בשווי של 4.5 מיליארד דולר והיו לה הכנסות ARR של 200 מיליון דולר. היום ההכנסות מגיעות ל-300 מיליון דולר, ובראיונות לתקשורת האמריקנית דיברוב סיפר לאחרונה על תוכניות להנפקת מניות ועל מאמץ מתמשך להגיע להכנסות שנתיות של מיליארד דולר. "כשהביזנס באמת גדול, ואני באמת שמח שאנחנו פותרים בעיות אמיתיות, השוק יגדל והכסף ימשיך לזרום", הוא אמר. "אני חושב שיש הזדמנות אדירה בשוק לעשות את זה. זה לא משהו שהוא קל, אבל באמת יש הזדמנות לבנות חברה שיכולה להיות ציבורית, חברה שיכולה להיות משהו באמת".
אפשר להאמין לדיברוב שהוא התכוון לגמרי למה שאמר. ממש כמו שאסף רפפורט מ-WIZ התכוון לבנות חברת סייבר ענקית ועצמאית עד שקיבל הצעה שאי אפשר לסרב לה - 32 מיליארד דולר, מגוגל. ממש כמו שאודי מוקדי מסייברארק התכוון למה שאמר לנו בריאיון כמה חודשים לפני שקיבל הצעה שאי אפשר לסרב לה - 25 מיליארד דולר, מפאלו אלטו. זה לא החלטה של המנכ"לים לבדם, מעורב פה לחץ גדול של בעלי המניות והמשקיעים שרוצים לגרוף רווחים גדולים, ואולי לרגע פיק ברכיים, אולי מחשבה שחברה אמריקנית גדולה באמת תוכל לדחוף את החברה קדימה במעלה השוק האמריקני.

כל עובד יקבל חצי מיליון דולר

עכשיו מגיע תורן של חגיגות הניצחון וכולם עושים את החשבונות של כמה כסף נכנס לכיס של כל אחד, כולל לקופת המדינה שמשתתפת בחגיגות. האקזיט של ארמיס ממוקם במקום גבוה בין האקזיטים הגדולים של ההייטק הישראלי: מקום רביעי באופן כללי, ומקום שני מבין חברות הסטארטאפ, שני רק לעסקת המכירה של וויז ב-32 מיליארד דולר. האקזיטים של מובילאיי (15 מיליארד דולר) וסייברארק (25 מיליארד דולר) נעשו כשהחברות כבר נסחרו בבורסה מספר שנים.
ומי המרוויחים מעסקת ארמיס-סרוויס-נאו? בראש ובראשונה קרן הענק האמריקנית אינסייט פרטנרס, שפעלה במקרה של ארמיס לא רק כמשקיעה אלא גם כקרן פרייבט אקוויטי, ורכשה את השליטה בחברה כבר ב-2020. אין ספק שזו הייתה עסקה מוצלחת מבחינתם, כששווי החברה עלה מאז העסקה ההיא פי 7. הרווח לקרן צפוי להגיע לכ-4 מיליארד דולר - יותר ממחצית הסכום בו נרכשה החברה. עובדי ארמיס כבר נהנו השנה מתשלומים עבור מניותיהם במסגרת סיבוב גיוס הון סקנדרי, והמשקיעים שרכשו את המניות האלה יכולים לברך על מזלם הטוב או על התחושה שהביאה אותם לחשוב שזו השקעה טובה.
מכיוון שאחרי גיוס סקנדרי העובדים שבעים ומפוטמים, הם הופכים למטרה קלה לפיתוי ע"י חברות אחרות שמציעות להם תנאים משופרים. זו אולי הסיבה שהעסקה הנוכחית כוללת גם חבילת "שימור" ושיפור תנאים לעובדי החברה בהיקף כולל של 500 מיליון דולר, מה שאומר בחישוב גס כחצי מיליון דולר לעובד. בתנאים האלה כולנו היינו שמחים להמשיך לעבוד בארמיס.
בראייה רחבה יותר, אפשר לחזור ולציין שהסייבר ממשיך להיות ענף משגשג. כשכל תעשיית ההייטק העולמית התמוטטה ב-2022, הסייבר המשיך לעלות ולפרוח, וגם כעת חברות סייבר נולדות בקצב מהיר, חלקן נמכרות בשלבים מוקדמים לחברות שעושות שופינג של טכנולוגיות סייבר מתקדמות, וחלקן מאריכות ימים ומגיעות לשלבים של טרום הנפקה או הנפקה. השינוי הזה מתבטא בכך שכל הרכישות הגדולות בישראל השנה היו של חברות סייבר, ולצידן היו עשרות אקזיטים נוספים של חברות סייבר ישראליות, הרבה יותר מכל סקטור אחר בהייטק המקומי.
הסיבה לכל ההתרגשות הזו היא כפולה: מצד אחד מתקפות הסייבר בעולם, ובעיקר בארה"ב, הולכות ומחריפות ורבות מהן מתבססות היום על יכולות AI רבות עוצמה שבסופו של דבר גורמות לחברות עסקיות הפסדי ענק בתשלומי כופר או בדליפות מידע. מצד שני, ישראל היא מקור לא אכזב לטכנולוגיות הגנת סייבר שנולדות בצה"ל ויוצאות עם אנשי 8200 ו-81 אל העולם הגדול והנדיב. אם אתם חברה שמחפשת טכנולוגיות הגנת סייבר חדשות - כדאי שתבדקו את החברות הישראליות שנולדו השנה. זו הסיבה שראינו רכישות משמעותיות בתחום הסייבר בישראל ובהסתכלות קדימה אפשר לצפות לעוד עסקאות משמעותיות ביותר בשנה הקרובה. החברות בעלות הפוטנציאל כבר מתייצבות על הקווים.
המוצר של סרוויס-נאו הוא פלטפורמת תוכנה לניהול ואוטומציה של תהליכים ארגוניים. החברה, שהשווי שלה מגיע לכ-180 מיליארד דולר, נחשבת לאחת המובילות בעולם התוכנה הארגונית. כניסת איומי הסייבר החדשים והיכולות המתקדמות של AI להתמודד מול איומי סייבר, חייבה את סרוויסנאו לבחון מחדש את פעילותה ולחתור לשינויים משמעותיים.

מה ארמיס בדיוק עושה?

סרוויס-נאו הייתה צריכה להתאמץ משמעותית כדי לבצע את עסקת הרכישה של ארמיס, שהיא הגדולה בתולדותיה. אבל הרכישה הזו היא רק אחת משורת רכישות שהחברה ביצעה השנה במטרה למצב את עצמה מחדש כמובילת השוק וכמי שמבטיחה הגנת סייבר הרמטית ללקוחותיה. לפני ארמיס סרוויס-נאו רכשה את פלטפורמת סוכני הבינה המלאכותית Moveworks תמורת 2.85 מיליארד דולר ובתחילת החודש הנוכחי הודיעה על רכישת פלטפורמת אבטחת הזהויות Veza במיליארד דולר.
ארמיס נמצאת במסלול צמיחה מהיר. באפריל 2024 קנתה את סילק ב-150 מיליון דולר, במרץ 2025 את אוטוריו ב-120 מיליון דולר. באוגוסט האחרון היא הייתה במגעים עם תומא בראבו להימכר תמורת 5 מיליארד דולר, ולאחר שהמגעים עלו על שרטון תכננה לצאת להנפקה, אבל אז הגיעה ההצעה מסרוויס-נאו.
המוצר של ארמיס נועד בעיקר להגן על תשתיות ומרכיבים פיזיים, תחום המכונה OT לעומת תחום ה-IT המוכר יותר. הלקוחות בתחום זה הם בעולמות התעשייה, הרפואה והתשתיות, ובסך הכל מעל 35% מחברות ה-Fortune 100 וממשלות ברחבי העולם.
מנכ"ל סרוויס-נאו ביל מקדרמוט אמר לערוץ CNBC: "ל-ServiceNow יהיה מגדל פיקוח אחד של בינה מלאכותית על זרימת העבודה, ביצוע הפעולות והתוצאות העסקיות בכל סביבות העבודה של הלקוחות. מדובר בצעד אסטרטגי להאצת הצמיחה, ואנחנו רואים את ההזדמנות עבור הלקוחות שלנו".
אנליסטים בוול סטריט העלו את השאלה האם מדובר בהימור מרחיק לכת של סרוויס-נאו או החלטה מושכלת. בצד החיובי ברור שהחברה בונה מערך מקיף מבוסס בינה מלאכותית על ידי רכישת חברות טכנולוגיה בתחומים שונים שמבטיחות לא רק את מערכות המידע של הלקוחות אלא גם את המכונות והמכשירים שלהם. למפעלי תעשיה, בתי זיקוק או בתי חולים זה עניין קריטי. כמו כן, החברה הוכיחה יכולות יוצאת דופן של יצירת מזומנים לצורך רכישת חברות תוך שמירה על מצב פיננסי איתן.
מצד שני, המשקיעים בוול סטריט כנראה לא לגמרי משוכנעים והמנייה של סרוויס-נאו סבלה מכמה ירידות משמעותיות, כולל ביום ההודעה על העסקה עם ארמיס. לא פעם השוק מעניש חברות על עודף התלהבות בטווח הקצר, ונותן עדיפות לכמה כסף הן צוברות בקופה על פני תוכניות אסטרטגיות ארוכות טווח. סרוויס-נאו צריכה להתמודד עם זה ולהוכיח שהאסטרטגיה עובדת והיא שומרת על מקומה בשוק ומשפרת אותו.

הצליחה מהרגע הראשון

ארמיס, הוקמה ב-2015 על ידי יבגני דיברוב ונדיר יזרעאלי, שניהם בוגרי יחידה 81 במודיעין. הם היו ממייסדי חברת אדאלום, שנמכרה למיקרוסופט ושהמנכ"ל שלה אסף רפפורט הקים לאחר מכן את וויז. הם גם היו בין המשקיעים הראשונים בוויז.
החברה נמצאת במסלול צמיחה מהיר. במרץ השנה קנתה את חברת אוטוריו תמורת כ-120 מיליון דולר. באפריל 2024 רכשה את סילק תמורת 150 מיליון דולר. באוגוסט השנה היא הייתה במגעים עם חברת תומא בראבו להימכר תמורת 5 מיליארד דולר, ולאחר שהמגעים עלו על שרטון תכננה לצאת להנפקה אבל אז הגיעה ההצעה מסרוויס-נאו והשאר היסטוריה.
הנה ההיסטוריה המלאה של החברה: ב-2020 – גייסה לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר, שנה לאחר מכן שוויה הגיע ל-2 מיליארד דולר, ולאחר מכן בגיוס נוסף עלה ל-3.4 מיליארד דולר. בשנה שעבר גייסה לפי שווי של 4.2 מיליארד דולר והשנה התחילה עם גיוס לפי שווי של 4.5 מיליארד דולר, בהמשך לפי 6.1 מיליארד דולר וכעת נמכרה לפי שווי של 7.75 מיליארד דולר. כלומר, לאורך השנה הנוכחית שוויה כמעט והוכפל. ממש אווזה שמטילה ביצי זהב.