בית המשפט למשפחה בראשון לציון חייב לאחרונה אישה לשלם לבעלה לשעבר 88 אלף שקל בגין תקופת מגוריה על חשבונו לאחר פרידתם ולפני הגירושים הרשמיים. השופטת חני שירה דחתה את ניסיונה לקזז את החוב.
מועד הקרע ביחסיהם של בני הזוג נקבע לאוקטובר 2019. בתביעה שהגישה ב-2023 טענה האישה באמצעות עו"ד אלירן וקנין שיש לאזן, במסגרת חלוקת הרכוש, עשרות אלפי שקלים ששולמו חד-צדדית לבעלה, כמו פיצויי פיטורים בסך 58 אלף שאותם פדה, ו-30 אלף נוספים שמשך מחשבונם המשותף.
(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
מנגד טען הבעל באמצעות עו"ד שרון קולסקי שאשתו לשעבר חייבת לו כ-115 אלף שקל בגין תשלומים משותפים שבהם נשא לבדו: משכנתה, ביטוחים והוצאות מגורים שוטפות, למשך כ-3.5 שנים עד לעזיבתה את הדירה המשותפת, וכן כיסוי מינוס בחשבון המשותף. לגבי המשיכות שנטען כי בוצעו מחשבון זה, הסביר שחלקן היו מענקי קורונה ששולמו לאישה במזומן.
בתיק מונה אקטואר שהציג שתי חלופות לביצוע האיזון: האחת - הכוללת היוון זכויות פנסיוניות, לה התנגד הבעל - שלפיה עליו לשלם לאישה כ-53 אלף שקל. השנייה, ללא היוון, במסגרתה תשלם דווקא האישה לבעל 454 שקל.
עוד נקבע שבגין הוצאות המגורים עד לעזיבתה את הדירה, על האישה לשאת בכ-73 אלף שקל. לגבי המשיכות מהחשבון המשותף, כשל המומחה מלאתר את זהות מבצען.
השופטת שירה אימצה את חלופה ב', משום שהאקטואר לא זומן על ידי מי מהצדדים, ובהינתן סירוב הבעל לחלופה א'. היא הסבירה שהכלל הנוהג הוא איזון כספי הפנסיה בזמן הבשלתם ולא קודם לכן, במועד חלוקת הרכוש, כאשר ככלל "כפיית היוון זכויות על הצד המתנגד לכך אינה הדרך המקובלת".
נקבע שהאישה לא הוכיחה התקיימותן של נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מעקרון השוויון באיזון המשאבים. הובהר כי פיצויי הפיטורים שנפדו על ידי הבעל נלקחו בחשבון על ידי המומחה ונכללו בתחשיביו, וכספים נוספים הצבורים בחברת ביטוח, שמקורם בעבודתו, הופקדו לחשבון המשותף ושימשו את התא המשפחתי, כך שאינם מהווים חוב מבחינתו.
כחלק מקבלתה את ממצאיו אימצה השופטת אף את מסקנת המומחה בדבר אי-יכולתו לאתר את זהות מושך 30 אלף השקלים מהחשבון המשותף. בהצטרף לעדות הבעל שסכום זה שימש גם הוא לצורך מחיה שוטפת, קבעה השופטת שאין מדובר בחוב שצריך להתחשבן עליו. לבסוף נקבע שאף "לא הוכחה אלימות כלכלית שיטתית, ברמה המצדיקה סטייה מהדין".
טרם חתימה ביקרה השופטת את התנהלותה הדיונית של האישה, שמצד אחד העלתה טענות רבות נגד המומחה, ואולם מן העבר השני נמנעה כאמור מלזמנו לחקירה במטרה להפריך את ממצאיו. צוין שהיא גם השתהתה באופן ניכר בהגשת סיכומיה, באופן שהביא למריחת ההליך שלא לצורך.
ברמת התוצאה חויבה האישה לשאת בתשלומים לטובת הפרוד כאמור בחוות דעת המומחה, כ-73 אלף שקל בתוספת 454 שקל. התובעת אף תשלם לבעלה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד אלירן וקנין
• ב"כ הנתבע: עו"ד שרון קולסקי
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
