1 צפייה בגלריה
פשיטת רגל חובות חייב חוב
פשיטת רגל חובות חייב חוב
אילוסטרציה
(shutterstock)
בית המשפט המחוזי בנצרת דחה לאחרונה בקשה של הכונס הרשמי לבטל מכירת דירה שביצע אדם שנגדו עומד צו כינוס על חובות בסך כתשעה מיליון שקל. השופט אסף זגורי התרשם כי ההיכרות בין החייב לבין הרוכש הייתה שטחית בלבד והעסקה ביניהם בוצעה בתום לב תוך תשלום תמורה מלאה, לכן לא מדובר בהענקה בטלה כלפי הנאמן. לפיכך, הדירה תישאר ברשות הקונה.
ההסתבכות הכלכלית של החייב החלה בתאונה שבמסגרתה הרכיב בנו הקטין חבר על טרקטורון. ארבעה חודשים לאחר מכן הוגשה נגד האב ובנו תביעה של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (קרנית), ובהמשך ניתן פסק דין חלקי שקבע כי יהיה עליהם להחזיר לקרנית כל סכום שתשלם לילד שנפגע. בין הגשת התביעה לפסק הדין מכר האב את הדירה שלו תמורת 800 אלף שקל לאדם אחר (המשיב בהליך).
בינתיים התברר לו עומק הבור הכלכלי שבו שקע: חובותיו עמדו על לא כ-8.9 מיליון שקל, הרוב לקרנית. ביולי 2018, תשע שנים לאחר מכירת הדירה, ניתן צו כינוס נכסים לבקשת החייב בתיק פשיטת רגל, כאשר הנושה העיקרית שלו היא קרנית.
הנאמן בתיק טען שמכירת הדירה מהווה "הענקה בטלה" ויש לבטל את העסקה. לטענתו, הדירה נמכרה כעבור כמה שנים תמורת 1.27 מיליון שקל, 60% יותר מהמחיר שבו מכר אותה החייב, מה שאומר שהוא לא מכר אותה בשוויה האמיתי וב"תמורה בת ערך".
הנאמן הוסיף כי בדק ומצא שהקונה אפילו לא שילם את המחיר שסוכם, אלא פחות ממחצית. לדבריו, הרוכש היה חבר של החייב וידע על מצוקתו הכלכלית, כך שהמכירה לא בוצעה בתום לב. הוא עתר להורות על השבת 1.275 מיליון שקל לקופת הכינוס.
מנגד טענו החייב ורוכש הדירה כי בוצעה ביניהם עסקה כשרה וכי התמורה שולמה במלואה. הם שללו את היותם חברים, והסבירו שיש ביניהם היכרות שטחית בלבד על רקע עסקי. הם הגישו חוות דעת של שמאי שלפיה שווי העסקה היה סביר, והדגישו כי לא הוגשה חוות דעת שסותרת אותה.
השופט זגורי בחן תחילה אם מכירת הדירה פגעה בכושר הפירעון של החייב באותה תקופה. אם התשובה לכך שלילית, יש לבחון אם המכירה בוצעה בתמורה "בת ערך" או בתום לב, שאז היא תהיה תקפה ולא בטלה כלפי הנאמן. ביחס לעניין הראשון הוא קבע כי לחייב לא הייתה יכולת פירעון גם בלי קשר לחוב כלפי קרנית, והוא פעל למכור את הבית במהירות על מנת שיוכל לשלם חוב אחר לגרושתו.
לפיכך ניגש השופט לבדוק את עניין תום הלב והתמורה. הוא התרשם כי ההיכרות בין החייב לקונה לא הייתה עמוקה. מדובר באנשים שגרו רחוק זה מזה, והחייב היה מעין ספּק זוטר שסיפק למשיב תנורי פיצה ומכונות צמר גפן מתוק.
ביחס לעניין התמורה קיבל השופט את הסברי הרוכש שלפיהם מחיר הדירה עלה מכיוון שהוא קיבל אותה במצב רעוע והשקיע בשיפוצה, וזאת לצד עליית מחירי הנדל"ן באותה תקופה. השופט הוסיף כי הקונה הוכיח שמשך מהבנק את כל הסכום שבאמצעותו נרכשה הדירה. לפיכך נקבע שהעסקה כשרה ולא בטלה כלפי הנאמן.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה • עו"ד דוד אהרן משה עוסק בחדלות פירעון • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין