בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה תביעה נזיקית שהגיש רוכב אופנוע שנפגע קשה ואיבד את רגלו בתאונת דרכים לפני כשבע שנים: מאחר שלאופנוע לא היה ביטוח חובה, התביעה הוגשה המבטחת של נהג הרכב הפוגע, וזו חויבה לשלם כארבעה מיליון שקל.
התאונה התרחשה באפריל 2015 בנתיבות. התובע (27) טען להתרשלות של נהג המכונית הפרטית, שפנה שמאלה בצומת מבלי לתת לו זכות קדימה. בגין התאונה הוגש כתב אישום נגד הנהג והוא הורשע בהסדר טיעון.
חברת כלל הכחישה את קיומו של כיסוי ביטוחי של המכונית הפרטית במועד התאונה ולא ייצגה את הנהג הנתבע (שלא הגיש כתב הגנה). לדבריה, אמנם הרכב היה מבוטח אצלה בעבר, אך הפוליסה בוטלה לפני התאונה על ידי אדם שמכר את הרכב לנתבע.
היא הוסיפה כי לרוכב יש אשם תורם לתאונה. לדבריה, היה על התובע להאט את מהירות נסיעתו בהתקרבו לצומת אך הוא לא עשה כן. כמו כן, משעה שהמכונית החלה בפנייה לתוך הצומת, היה על הרוכב להגיב באופן שימנע את התאונה או ימזער את נזקיה, למשל באמצעות בלימת האופנוע במקום להמשיך לנסוע ישר תוך ניסיון לעקוף מימין.
אבל השופט דחה את טענת האשם התורם. הוא ציין כי איש מהמומחים שהגישו חוות דעת בתיק לא קבע שהתובע נסע במהירות מופרזת או שלא בהתאם לתנאי הדרך.
עו"ד דניאל רייכמןבאשר לתגובת הרוכב נקבע כי מרגע כניסת המכונית הפרטית לצומת עמד לרשות הרוכב, לכל היותר, פרק זמן של 0.35 שניות על מנת לפעול. צוין כי אין לדרוש מהרוכב לנתח בפרק הזמן הקצרצר את כלל נתוני האירוע, לרבות מהירות הנסיעה של המכונית ומרחק הבלימה של האופנוע, ולהכריע מהי דרך הפעולה הטובה ביותר – בלימה, האצה, סטייה לימין או סטייה לשמאל.
באשר לכיסוי הביטוחי קבע השופט שמחומר הראיות עלה שהפוליסה אכן בוטלה 10 ימים לפני התאונה, על ידי מי שמכר את הרכב לנתבע. עם זאת, סעיף 24 לפקודת ביטוח רכב מנועי קובע תקופת גרייס שלפיה לא יהיה לביטול תוקף כלפי ניזוק או שאריו אלא כעבור 21 יום לאחר שניתנה לבעל הפוליסה הודעת הביטול. בנסיבות אלה, לביטול הפוליסה אין תוקף כלפי התובע ועל הנתבעת לשאת בפיצוי.
ביחס לנזק ציין השופט כי בעקבות התאונה הובהל התובע לבית החולים סורוקה כשהוא סובל משברים פתוחים ברגלו השמאלית. לאור החמרה במצב כף הרגל, נכרתה רגלו מתחת הברך. זמן מה לאחר התאונה זוהה גם שבר בשורש כף יד ימין, שעבר קיבוע בברגים. בנוסף על כך, כתוצאה מהתאונה התפתחו אצל התובע הפרעות דיכאון וחרדה.
בסופו של דבר ולאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי חייב השופט את הנתבעים לפצות את התובע ב-3,806,951 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% והוצאות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד נ' גיצה
• ב"כ כלל: עו"ד מ' זוכוביצקי
• עו"ד דניאל רייכמן עוסק בנזיקין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
