בית הדין לעבודה בבאר שבע הכיר לאחרונה במחסנאי ברכבת ישראל בן 55 הסובל מבלטי דיסק והיצרות תעלת השדרה כנפגע עבודה. השופט עדו בן-צור אימץ חוות דעת רפואית המכירה בקשר סיבתי בינם לבין תנאי העבודה הסיזיפיים.
התובע החל לעבוד ברכבת ב-2005 ובעשור האחרון משמש בין היתר כמחסנאי במחסן קטרים ותחנת דלק. כחלק מתפקידו הוא נדרש לקבל סחורה, שמשקלה עשוי להגיע ל-40 ק"ג, ולסדר אותה במחסן. כמו כן הוא נצרך לנפק חלקי עבודה ממדפים ומגירות, מגובה רצפה ועד לכשלושה מטרים. את שתי הפעולות הוא מבצע במשך 5-4 שעות ביום, תוך כיפוף ויישור הגב, רצוא ושוב.
בבדיקת MRI משנת 2022 נמצאו בגב שלו בלטי דיסק והיצרות קלה-בינונית של תעלה השדרה. על רקע זה הוא פנה לבית הדין בבקשה להכיר בכך כפגיעה בעבודה. בפברואר אשתקד הוא רשם ניצחון ראשון על ביטוח לאומי, כשנקבע שהוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה, ומונה מומחה ניטראלי מטעם בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי.
מסקנת המומחה הייתה שחרף היסטוריה רפואית הכוללת כאבי גב מתקופת השירות הצבאי, תנאי עבודת התובע ברכבת - שכאמור מתבטאים בכיפוף ויישור הגב באופן חוזר ונשנה, מזה כעשור - קשורים סיבתית לבלטי הדיסק והיצרות תעלת השדרה שעימם אובחן.
בחוות הדעת הוא כתב: "הליקויים נגרמו על דרך של פגיעות זעירות שהתנועות כיפוף ויישור גרמו, כך שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלטי חדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמו לליקויים בגבו".
עו"ד ניצן הללצילום: יהודה לויהעובד עתר לאמץ את חוות הדעת ככתבה וכלשונה, בעוד ביטוח לאומי ביקש לדחותה בטענה שהיא לוקה בחוסר בהירות ובסתירות, "במיוחד נוכח התיעוד הרפואי המלמד על קיומם של כאבי גב עוד טרם תחילת עבודתו של התובע כמחסנאי".
לטענת ביטוח לאומי, המומחה התעלם מההיסטוריה הרפואית של התובע, לרבות מהאפשרות שמדובר בתחלואה טבעית שהפכה סימפטומטית, מבלי שקשורה לתנאי עבודתו ברכבת.
אולם השופט בן-צור בחר לאמץ את חוות דעת המומחה במלואה: "אכן, על פי תיקו הרפואי יש לתובע היסטוריה רפואית קודמת של כאבי גב עוד מתקופת שירותו הצבאי ולאחריה. אולם המומחה הבהיר כי בבדיקות שנערכו לתובע בעבר בגין כאבי הגב לא נמצאו סימני קיפוח עצבי, בעוד שבבדיקת MRI משנת 2022 נמצאו ממצאים של היצרות קלה-בינונית של תעלת השדרה ובלטי דיסק".
הוא דחה את טענת ביטוח לאומי שלפיה ממצאי המומחה לוקים בחוסר בהירות וסתירות. למסקנתו מדובר בחוות דעת מפורטת, מנומקת ועקבית, והמומחה השיב לכל 18 שאלות ההבהרה שהופנו אליו כנדרש, והתייחס לכל המחקרים והספרות הרפואית שהוצגו בפניו.
בפסק הדין הוזכר שבהתאם לפסיקה, לחוות דעת מומחה מטעם בית הדין משקל מיוחד, ואין לסטות ממנה בהיעדר הצדקה יוצאת דופן לעשות זאת, שבמקרה זה לא נמצאה. לפיכך הליקויים בגבו של המחסנאי הוכרו כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, וביטוח לאומי חויב לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד אלמוג מרדכי
• ב"כ הנתבע: עו"ד ילנה צ'וקלר
• עו"ד ניצן הלל עוסקת בביטוח לאומי
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
