בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה בקשה של דיירים לעצירת פרויקט תמ"א 38 שמקודם בימים אלה בעיר. השופט אביגדור דורות העריך את סיכויי התביעה כנמוכים, בין השאר בשל שיהוי ניכר בהגשתה ובגין הסתרת מידע חשוב, העולה כדי חוסר ניקיון כפיים.
המבקשים הם כמה בעלי דירות בבניין ברחוב פתח תקווה בירושלים, שהתקשרו לפני כמה שנים עם יזמית נדל"ן בהסכם לחיזוק המבנה על פי תמ"א 38. בבקשתם, שהוגשה בנובמבר האחרון, הם עתרו לסעד זמני בדמות הקפאת קידום הפרויקט.
1 צפייה בגלריה
(אילוסטרציה: shutterstock)
לדבריהם, בדצמבר 2024 נשלח ליזמית מכתב הקובל על כך שלא השיגה את הרוב הנדרש של הדיירים לביצוע התמ"א, וטענו שההסכם למעשה הופר על ידה. על רקע זה, ציינו, נציגות הבית המשותף והדיירים רואים עצמם כפטורים מהתחייבויותיהם, והיזמית מתבקשת לראות במכתב כהודעת ביטול של הסכם התמ"א.
היזמית כפרה בטענות שיוחסו לה. לעניין הרוב הנדרש הבהירה שהפרויקט יצא לדרך מכוח חתימת כ-73% מבעלי הדירות, ובמקביל הוגשה למפקח על המקרקעין תביעה נגד דיירים סרבנים. אשר להאשמתה כי הפרה את הסכם התמ"א היא הזכירה שהדבר לא הוכח, והטענה שלא עמדה במועדים הקבועים "מקוממת ואינה נכונה".
החברה הציגה טעמים נוספים שבגינם יש להורות על דחיית הבקשה, בין השאר שיהוי ניכר בהגשתה והפרת חובת הגילוי על אודות התקשרות חלק מהדיירים עם יזם חדש.
ואכן, השופט דורות קבע שהפרמטרים הרלוונטיים לבחינת בקשה לסעד זמני - סיכויי התביעה ומאזן הנוחות - נוטים לחובת הדיירים ולטובת היזמית. "לא מצאתי כי סיכויי הטענה לאי-השגת הרוב הדרוש הינם גבוהים", כתב, והוסיף שלכאורה גם לטענת אי-העמידה במועדי ההסכם אין סיכוי גבוה להתקבל, זאת על רקע מאמצי היזמית לקדם את הפרויקט.
עו"ד נטאלי גריידי עו"ד נטאלי גריידי
את החלטתו ביחס למאזן הנוחות הוא נימק בעובדה שבעוד היזמית השקיעה מאמצים וממון רב בקידום הפרויקט - לשיטת המבקשים עצמם, כמה מיליוני שקלים - כך שעצירתו עלולה להסב לה נזקים כבדים, הרי שהדיירים לא הוציאו ולו אגורה אחת מכיסם למימון הליכי התכנון.
בפסק הדין הובהר שניצבים בפני הדיירים שני מכשולים נוספים שאינם מאפשרים להיעתר לבקשתם: האחד, השיהוי בהגשתה (כ-11 חודשים לאחר משלוח מכתב הביטול ליזמית); והשני, הפרת חובת הגילוי בדבר התקשרות חלק מהדיירים עם יזמית אחרת, העולה כדי חוסר ניקיון כפיים מצדם.
"במקרה זה הייתה חובה לכלול בבקשה את העובדה כי חלק מן המבקשים התקשרו בהסכם עם היזם החדש, ואת העובדה שעל זכויותיהם נרשמו לטובתו הערות - גם אם עובר להגשת הבקשה נודע להמשיבה כי חלק מן הדיירים 'בחרו להתקשר עם יזם אחר', בוודאי כאשר הבקשה הוגשה במעמד צד אחד", נכתב
בשל ארבעת הטעמים הללו קבע השופט שהבקשה תידחה תוך חיוב מגישיה ב-10,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לטובת היזמית. המשמעות היא שהפרויקט ימשיך להתקדם.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המבקשים: עו"ד אהרון לוינגר • ב"כ המשיבים: עו"ד אורי אמיתי • עו"ד נטאלי גריידי עוסקת בתמ"א 38 • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין