המוני חיילים ואנשי כוחות הביטחון ששבו מהלחימה בעזה ובלבנון מתמודדים בימים אלה לא רק עם שיקום פיזי ונפשי, אלא גם עם מסע בירוקרטי לא פשוט מול משרד הביטחון. מאז המלחמה נרשמה עלייה ניכרת במספר הפניות לאגף השיקום, והלוחמים שמתמודדים עם פגיעות גופניות או נפשיות מוצאים את עצמם מול הליך שאינו תמיד ברור להם. במאמר זה אנסה לעשות סדר ולתת כמה טיפים חשובים שיכולים להשפיע על תוצאת ההליך.
הוכחת הפגיעה נשענת על תיעוד. חשוב לוודא שכל כאב, מגבלה או סימפטום מתועדים כבר מהשלב הראשון: בביקורי רופא, במיון, בצילומים, בפיזיותרפיה ובכל טיפול שיקומי.
1 צפייה בגלריה
פעילות כוחות חטיבת כפיר ברצועת עזה
פעילות כוחות חטיבת כפיר ברצועת עזה
ארכיון. חיילי צה"ל בעזה
(צילום: דובר צה"ל )
גם בתחום הנפשי – אם אתם חווים סיוטים, קשיי שינה, חרדה או הימנעות ממקומות מסוימים – חשוב לפנות כבר עכשיו לרופא המשפחה, לקב"ן או למרכז חוסן ולוודא שכל ביקור מתועד. גם הודעות וואטסאפ ששלחתם לקרובים, תיעוד של טיפולים פרטיים או חוות דעת של פסיכולוג, יכולים לשמש כראיות חשובות.
הטעות הנפוצה ביותר של נפגעים היא להגיש את הבקשה כשהיא חלקית. יש חשיבות עצומה לכל מסמך רפואי, החל מטופס הפינוי הראשוני מהשטח, דרך דו"ח אירוע חריג ועד לאישורי טיפולים ופניות למיון או לגורמים רפואיים אחרים.
אין בידיכם דו"ח אירוע חריג? בקשו מקצינת הנפגעים שלכם. זהו מסמך מהותי שחשוב מאוד שיהיה לכם. בסופו של דבר הוועדה הרפואית בוחנת רצף ראיות, ולכן כל פער במסמכים עלול לפגוע באמינות או בקשר הסיבתי בין הפגיעה לשירות.
ועדה רפואית של משרד הביטחון עוסקת בקביעת אחוזי הנכות ואילו קצין התגמולים קובע אם יש או אין קשר סיבתי לשירות, על בסיס מכלול הראיות שהוגשו. משום כך יש חשיבות מכרעת לאופן שבו מוגשים המסמכים הרפואיים והעובדתיים. כל פרט חסר או תיעוד חלקי עלולים לפגוע בהוכחת הקשר הסיבתי ולהוביל לדחייה בשל אי-הוכחת קשר סיבתי.
עורכי דין מנוסים שמכירים את הנהלים, החוק והפסיקה יכולים לזהות טעויות בהחלטות הוועדה, לערער על קביעות שגויות ולדרוש החמרת נכות. חשוב לקחת בחשבון שהזמן להגשת ערעור על החלטת הוועדה מוגבל וקצר, לכן חשוב להגיע מוכנים כבר מהשלב הראשון כדי שלא תפספסו את ההזדמנות.
חיילים רבים מתקשים לבקש עזרה, במיוחד כשמדובר בפגיעות נפשיות שאינן נראות לעין. כדאי להפנים שההכרה בנכות אינה "טובה" שעושים לכם, אלא זכות שנקבעה בחוק לנפגעי השירות.
הכרה רשמית תפתח לכם דלתות לטיפולים, סיוע כלכלי ותמיכה לטווח ארוך. לפעמים ההבדל בין הכרה מלאה לדחייה עלול לנבוע מפרט קטן שלא הובלט בזמן. אז אל תחכו אפילו רגע אחד, תעדו הכול, התייעצו, ואל תוותרו על זכותכם לשיקום.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדיןעו"ד מישל ציביאן עוסקת בצבא ומשרד הביטחון וייצוג נכי צה"ל • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין