בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצויים של 530 אלף שקל לעובדת שהייתה קורבן למסכת של כ-30 מקרים של הטרדות מיניות בוטות, חלקן אף אלימות, מצד המעסיק שלה. שם החברה ושם המטריד לא הותרו לפרסום בפסק הדין.
התובעת הועסקה כמזכירה ומנהלת משרד, בכפיפות ישירה לבעל המניות היחיד בחברה, הדירקטור והמנכ"ל שלה. מסכת ההטרדות החלה כבר בשלב הריאיון לתפקיד, אז הוא התנה את עישון העובדת בקומת המשרדים בכך שתעשה לו מסאז' ברגליים.
בתביעה שהגישה במאי 2020 היא טענה שמדובר היה רק בקצה הקרחון. היא מנתה עשרות אירועי הטרדה מינית שלטענתה חוותה מהבוס שלה. באחד מהם טענה שהוא גרר אותה בשערותיה לשולחנה תוך שאמר לה "פעם הבאה תדעי איך לקבל את פני הבוס שלך". באחר הכריח אותה לרדת על ברכיה תוך שהצמיד את פניה למפשעתו. בהזדמנות נוספת הוא דרש ממנה לכרוע על ארבע כשישבנה מופנה אליו, תוך שהוא חובט בו באמצעות מקל במבוק. כמו כן, לטענתה הוא ביקש ממנה לנקות את מכנסיו באזור הצמוד למבושיו.
בחלוף חודשיים הגיעו מבחינתה מים עד נפש והיא התפטרה במקביל להגשת תלונה במשטרה. בהמשך הגישה את תביעתה לבית הדין ודרשה פיצוי של 3.6 מיליון שקל- 120 אלף שקל במכפלת 30 האירועים הנטענים.
המנהל כפר בטענות למעט התניית העישון בעיסוי רגליו במהלך ריאיון העבודה, שלגביה טען שמדובר היה בהלצה חד-פעמית. לגרסתו יתר המקרים שנכללו בתביעה פשוט לא היו ולא נבראו.
אבל השופטת דפנה חסון זכריה קבעה שכל האירועים הנטענים בתביעה התרחשו – למעט המקרה שבו התבקשה העובדת לנקות את מכנסי המנהל באזור המפשעה (נמצא שהיא התבקשה לנקותם מהברכיים מטה). ברקע החלטתה הייתה בחירת המנהל שלא להגיש את סרטוני מצלמות האבטחה הרלוונטיים ממקום העבודה.

"העובדה שהנתבע נמנע מלהציג בפנינו תיעוד מלא ממצלמות האבטחה", כתבה, "מקימה חזקה כי לו היו מוצגים בפנינו, היו פועלים לחובתו". היא הוסיפה שבחירתו להציג את הסרטונים באופן סלקטיבי בלבד המתיישב עם טענותיו "אומרת דרשני, ומקעקעת את מהימנות גרסתו".
בהמשך נקבע שיתר האירועים שכאמור הוכחו עולים כדי הטרדה מינית כהגדרתה בחוק. בתוך כך נמצא שהתובעת אינה העובדת היחידה של שהוטרדה על ידו, וכי הוא דרש גם מאחרות שהיו כפופות לו להסיר את נעליו וגרביו, לעסות את רגליו ולנשקן.
בהקשר לכך העירה השופטת שמסאז' בכפות הרגליים נחשב למעשה בעל אופי מיני, וזאת גם על פי אמת מידה אובייקטיבית, תוך שהפנתה ל"סצנת כפות הרגליים" בסרט "ספרות זולה" של טרנטינו, בו מוצג העיסוי כמעשה מיני מובהק.
בסופו של דבר נקבע שבשל מסכת ההטרדות המיניות, על החברה ומנהלה לפצות את התובעת ב-430 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 100 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד שי דקס ועו"ד אורון סלמון
• ב"כ הנתבעים: עו"ד עדנה סעאתי
• עו"ד רענן קריב עוסק בדיני עבודה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין