זהו. הבחירות מאחורינו. הושגה (כנראה) הכרעה ובישראל עומדת לקום בשבועות הקרובים ממשלה חדשה, בראשות ח"כ בנימין נתניהו. כבר בראשית 2023 יחלו במשרד האוצר בהכנת תקציב המדינה החדש, אולי דו שנתי, ובהכנת חוק ההסדרים. מה שבטוח הוא, שהגיע הזמן לפרוע את הבטחות הבחירות. האם אכן אלה יתממשו הפעם, או שיישארו על הנייר כמו "תוכנית סינגפור" של נפתלי בנט, ההבטחות להקטין את הממשלה של יאיר לפיד, וההבטחות של כמעט כל המפלגות להסדיר אחרי שנים את חוק האבטלה לעצמאים.
ננסה לבחון מה הציעו ארבע מפלגות הקואליציה שצפויה לקום, אם תהיה כאן ממשלה ימנית-לאומית-דתית צרה, כפי שהבטיח נתניהו.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
5 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו בליל תוצאות המדגם
(צילום: AP)

הליכוד מבטיח לבלום את ההתייקרויות

במצע מפלגת הליכוד ובהבטחות בעל פה של בנימין נתניהו בלטו כמה הבטחות, ובראשן לקיים הבטחה ישנה, בת 15 שנים, למתן חינוך חינם לגילאי 0-3. עלותה המוערך כעשרים מיליארד שקל. השאלות הן: מדוע לא קוימה הבטחה כזאת, שהציעו מפלגות רבות, בשנים קודמות, ומה ישתנה הפעם, ובעיקר מהיכן יגיע המימון הגדול לביצועה. ההסתברות שההבטחה תקוים אינה גבוהה אך אם תהיה תוכנית שכזאת, היא ככל הנראה תבוצע בהדרגה לאורך שנים אחדות.
מפלגת הליכוד, בראשות בנימין נתניהו, הציבה במצעה הכלכלי שלושה תנאים להצלחה: ממשלה יציבה - מעט יותר מ-60 חברים לא מבטיח יציבות. הובלה אישית של ראש הממשלה - בהחלט אפשרית, כי גם בעבר הוא ולא שר האוצר קבעו את המדיניות הכלכלית, ראו עידן ישראל כ"ץ. הצגת תוכנית חירום זמנית לא פופוליסטית - בהחלט סביר שתוצג.
הליכוד, ולמעשה נתניהו, הבטיח לנו את בלימת עליית המחירים: הפחתת מחירים מיידית על מחוללי האינפלציה, בתוך כך הורדת מחיר החשמל, הדלק והמים, והקפאת תעריפי הארנונה לשנה. זה אפשרי? חלק מההבטחות ממש לא. כך, למשל, את מחירי החשמל קובעת רשות החשמל העצמאית, ללא סמכות לממשלה להתערב בהחלטותיה. הקפאת מיסי הארנונה כבר נעשתה חלקית על ידי הממשלות בשתי שנות הקורונה, באמצעות הקפאת השכר הממוצע במשק, שמחירי החשמל והארנונה צמודים אליו, אך המהלך יחייב את הממשלה להעביר מיליארדים לרשויות המקומיות. הסיכוי נמוך. מחירי המים יעלו מאחר שמחירי החשמל יעלו. את מחירי הדלק אפשר שוב להוריד באמצעות ביטול חלק מהמס הגבוה, בדיוק מה שעשה שר האוצר אביגדור ליברמן, בעלות של יותר ממיליארד שקל.
הליכוד הבטיח גם להוריד את מחירי המזון באמצעות הורדת מיסים ומכסים. זה אפשרי, אך הממשלה הנוכחית עשתה זאת, אולם בלא הצלחה יתרה, שכן ההוזלות לא הגיעו ברובן עד לצרכן. העלות של מהלכים כאלה יכולה להגיע למאות מיליוני שקלים בשנה.
הפחתת מיסים היא אחת ההבטחות הקבועות של נתניהו. בעבר אכן הוא הפחית מיסים, בעיקר כאשר משה כחלון היה שר האוצר, והופחתו מכסים ומס ערך מוסף (מ-18% ל-17%) - בעלות של 6 מיליארד שקל בשנה.
עוד הבטיח הליכוד להוריד את מס ההכנסה על ידי ריווח נוסף של מדרגות המס והגדלה נוספת של נקודות הזיכוי ממס, תגבור תשלומי מס הכנסה שלילי והפחתת מס החברות. כל אלה יעלו יחד מיליארדים רבים. הליכוד טען שמקורות למימון התוכנית יהיו שימוש בעודפי מיסים וייעול המגזר הציבורי - תוכנית סבירה למדי ואפשרית.
בנושא הדיור הציע הליכוד להנפיק אג"ח ממשלתי שצמודות למחירי הדיור, קיצור הזמן לקבלת היתרי בנייה ומודל "אכיפה בדיעבד" – קודם בונים, אחר כך מקבלים אישורים, סבסוד קרקע לבנייה עבור זוגות צעירים ותקצוב תשתיות תומכות לפני הבנייה.
חלק מהצעדים אפשריים, אך מניסיון הממשלות האחרונות רק צעד עיקרי אחד יוריד את המחירים: הקצאת קרקעות לבניית רבע מיליון דירות בשנים הקרובות על ידי רשות מקרקעי ישראל, ואם זה היה כל כך פשוט, מדוע זה לא נעשה עד היום בקצב הדרוש? אולי נתניהו יצליח לקדם תוכנית כזאת.

הציונות הדתית רוצה לאסור על שביתות במגזר הציבורי

הציונות הדתית, המפלגה בראשות בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר, העמידה בראש מעייניה בתחום הכלכלי את חיזוק וייעול המגזר הציבורי "כי מגזר ציבורי יעיל, חזק ומתפקד הוא אינטרס ראשון במעלה של כל מדינה דמוקרטית". אולם, הסיכויים ליישום הצעותיה אלה נמוכים במיוחד.
המפלגה הבטיחה לפעול לשנות את המצב כיום, לפיו עובדי המגזר הציבורי מתוגמלים על פי ותק ועל על פי כישורים וביצועים. ההסתדרות תמנע צעדים כאלה, תוך איומים בהשבתת המשק. הצעה נוספת של המפלגה שבראשות סמוטריץ' היא לשנות את המצב כיום לפיו אין במגזר הציבורי גמישות תעסוקתית ולא ניתן לפטר עובדים, מצב שגורם לפריון עבודה נמוך ומייקר את עלות העסקת עובדי המגזר הציבורי. כאן ההסתדרות תחמיר את איומי השביתה. "המפלגה תפעל לכך שלא תהיה זכות שביתה בשירותים החיוניים, שכן זו מאפשרת לוועדי העובדים להשתמש בציבור משלמי המיסים כבני ערובה לדרישותיהם. ויוצרת להם תנאי שכר מופלגים". הסיכוי: אפסי.
אולי בחקיקה תצליח הציונות הדתית להעביר את הצעתה לקדם חוק בוררות חובה בשירותים חיוניים, "שיגן על האזרחים מפני שביתות פרועות". תביעה אחרת - "נאסור על שביתות הזדהות ועל שביתות פוליטיות ונבטל את מוסד הקביעות בשירות המדינה" - עם סיכוי אפסי לביצועה.
הצעת הציונות הדתית להטלת "מס קורונה" זמני על עובדי המגזר הציבורי חסרת כל סיכוי ליישום, בעיקר כאשר הקורונה עם התוצאות החמורות והסגרים היקרים למשק כבר מאחורינו.

ש"ס: תורחב חלוקת תלושי המזון

בש"ס, המפלגה בראשות אריה דרעי, שהפכה להפתעת הבחירות, העדיפו להתחייב לשתי תוכניות עיקריות: הנפקת כרטיסי ביטחון תזונתי והקמת "רשות למלחמה בעוני". הנפקת תלושי המזון כבר מתקיימת, אגב. ש"ס תדרוש הקצאת מיליארד שקלים בשנה להרחבת החלוקה. התוכנית הזאת, אם תוכנס להסכם הקואליציוני, בהחלט סבירה, אף כי היא עלולה להנציח את העוני במקום לעודד הורים למשפחות ברוכות ילדים לצאת לעבודה ולא להזדקק לתלושי מזון.
"רשות למלחמה בעוני" יקרה, עם עשרות ואולי מאות עובדים, היא מיותרת, לא צפויה להפחית את מספר העניים בישראל, וסביר להניח שגם לא תהיה נוחה לנתניהו, בשל נתוניה שיפורסמו השכם וערב - ולכן הוא צפוי למנוע את הקמתה.
הרשות תהיה גם יקרה, כאמור, שכן בהצעת ש"ס נאמר, כי "מדינת ישראל תיקח אחריות על מצב העוני ולא תגלגל אותו לעמותות פרטיות. הרשות שתוקם תורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים ותציב יעד כמותי ממשלתי לתחולת העוני, בתעסוקה, בדיור, ברווחה ובמחיה". שוב נציין שהסיכויים להקמתה לא רבים.

יהדות התורה רוצה לבטל את המס על משקאות וחד פעמי

יהדות התורה, בראשות המנהיג החדש יצחק גולדקנופף, שגם היא הפתיעה בבחירות, הודיעה כי תפעל בראש ובראשונה בתחום הדיור. "נעמוד על כך שזוגות צעירים יוכלו להשיג דירות ראויות בתנאי שכירות מוזלים. נדרוש העמדתן של קרקעות המדינה לטובת זכאי משרד השיכון בחינם". עוד תדרוש יהדות התורה את ביטול המס על חומרי בנייה. הרבה סיסמאות ועניין אחד בטוח: המס לא יבוטל.
לעומת זאת יכול מאוד להיות ששני מיסים שהטיל שר האוצר הנוכחי אביגדור ליברמן, שנוא נפשם של החרדים, המס על משקאות ממותקים והמס על כלים חד פעמיים - יבוטלו. "זה יהיה תנאי שלנו להיכנס לקואליציה", אמר ל-ynet בכיר ביהדות התורה. ובגלל תנאי כזה נתניהו לא יימנע מהקמת הממשלה בראשותו.
דרישת המפלגה החרדית לביטול מה שמכנים בה "האפליה בשכר עובדי ההוראה שאינם בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי" צפויה להיענות בחלקה בחיוב. כמו כן, נראה שנתניהו לא יעמוד על כך, כפי שכבר הודיע, שילמדו לימודי ליבה כתנאי לסיוע לישיבות.
עוד תפעל המפלגה, המייצגת משפחות ברוכות ילדים רבות, להגדיל את המענקים המיוחדים לעידוד הילודה ולהרחבת שירותי הסעד והרווחה והעלאת תקציביהם. בהחלט תביעה מוצדקת וסבירה.