תל אביב היא עיר של הייטקיסטים וכידוע הייטקיסט אמיתי רוכב על קורקינט. אם תשאלו מנכ"לים של חברות הייטק, הם יספרו שהם שוכרים את משרדיהם במגדלים, שנמצאים ברדיוס הנסיעה בקורקינט ממרכז העיר אחרת לא יצליחו לגייס עובדים. כך, חלק בלתי נפרד מהנוף העירוני של תל אביב הוא רוכבי הקורקינטים שחוצים את הרחובות ביעף, עוקפים את הפקקים ולפעמים מפריחים את נשמתם של כמה הולכי רגל.
מרבית הקורקינטים האלה שייכים לחברות ההשכרה הבינלאומיות - בירד (Bird), ליים (Lime) ודוט (Dott). מתברר שתל אביב היא אחד האתרים הרווחיים בעולם למרות התחרות הגואה והיעדר בידול משמעותי ולמרות הרגולציה ההולכת ומחמירה. ההכנסות בתל אביב גבוהות לא יחסית לגודל האוכלוסייה אלא במספרים אבסולוטיים.
חברת בירד מסכמת בימים האלה שבע שנות פעילות בישראל. היא הייתה הראשונה לזהות את השוק הישראלי ואת תל אביב בתוכו, היא הייתה הראשונה לחוש את משבר האכזבה של המשקיעים לפני שנים ספורות והיא הצליחה לשרוד אותו אחרי תהליכי פשיטת רגל וחילופי בעלים. ובכל הזמן הזה הפעילות בישראל נמשכה כסדרה.
"אני לא מכיר מדד, שבו ישראל היא לא בין שלוש הגדולות"
בירד הוקמה ב-2017 בסנטה מוניקה, קליפורניה, על ידי היזם טרוויס ונדרזנדן, שהיה לפני כן עובד החברות Lyft ואובר. אחרי התרחבות מהירה בארה"ב החלה החברה ב-2018 להתרחב לעולם והמיקום הראשון שנבחר היה תל אביב. ונדרזנדן כבר אינו בתמונה וכדי לנסות ולהבין את הרומן הזה בין בירד לבין תל אביב אנחנו משוחחים עם סטיוארט ליונס, מנכ"ל משותף בחברה ומי שהיה נשיא החברה לפני כן ומייקל וואשינושי, מנכ"ל משותף שהצטרף לחברה מאוחר יותר.
בירד התחילה לפעול באותו זמן בפריז, את זה אפשר להבין, אבל גם בתל אביב. אפשר לראות שיש הבדל גדול בין שתי הערים, אז מדוע לבחור בתל אביב?
וואשינושי: "כשבירד השיקה את העסק ב-2018, הוא היה מאוד מצליח בצפון אמריקה והם רצו להתרחב ברחבי העולם. ושני שווקים שקיבלו עדיפות היו פריז ותל אביב. עבור בירד הפעילות הגלובלית בקנה מידה גדול מאוד חשובה והיא מה שהפך את הקטגוריה הזו למוצלחת מאוד. ישראל היא אחת ממוקדי הפעילות המובילים שלנו בעולם. וזה מתקיים בכל המדדים - מספר נסיעות, אורך חיים של רכב, הכנסות, רווחיות. אני לא מכיר מדד, שבו ישראל היא לא בין שלוש הגדולות".
זה די מעניין, בהתחשב בכך שתל אביב היא עיר קטנה, בטח בהשוואה לערי בירה אחרות בעולם
ליונס: "ההצלחה של השוק וגודל השוק לא באמת נקבעים על ידי גודל העיר, תאמין או לא, אלא על ידי התנאים בעיר. תל אביב, אחרי שהייתי שם כמה פעמים בעצמי, היא שוק ממש טוב למיקרו-מוביליטי מסיבות רבות: היא קומפקטית, היא שטוחה, התחבורה הציבורית לא הכי טובה, ויש מזג אוויר טוב, כמובן, ואוכלוסייה צעירה. יש הרבה ערים אחרות, כמו שיש בהן הרבה יותר תושבים אבל הן לא מתאימות למיקרו-מוביליטי".
אולי זו גם הסיבה שכל כך הרבה חברות מיקרו-מוביליטי פעלו בתל אביב, חלקן כבר התאכזבו ונטשו. אך זה מצליח להיות עסק רווחי למרות התחרות?
וואשינושי: "יש לנו מפעיל מקומי נהדר שנמצא בשטח ומפעיל את העסק. תל אביב היא מאוד תחרותית. יש לנו שני מתחרים חזקים - ליים ודוט - ואני חושב שהצלחנו מאוד בזכות זה שאנחנו חסכניים ונלחמים וכך תפסנו נתח שוק גדול".
הייתם אומרים שהעסקים שלכם צומחים בין שאר כי חברת אובר אינה נוכחת בישראל?
ליונס: "זה בהחלט יכול להיות אח הגורמים. לכמה מהמתחרים שלנו יש קשר עם אובר והם השתמשו בזה בהצלחה באירופה ובצפון אמריקה. אבל באופן כללי זה מסתכם בתנאי המאקרו".
היוניקורן המהיר בהיסטוריה
ונדרזנדן הקים את בירד ב-2017, כשקורקינטים חשמליים הלהיבו את הדימיון של המשקיעים. זה היה שילוב של שירותי השכרת כלי תחבורה פשוטים עם שירותים טכנולוגיים של ניווט ואופטימיזציה של הנסיעות והתפעול. זו אולי הסיבה שמשקיעי הון סיכון נהרו אל התחום. בירד גייסה סכומי כסף גדולים והפכה ליוניקורן המהיר בהיסטוריה – נישאת על גלי ההייפ - וצמחה במהירות בארה"ב ולאחר מכן בעולם – כ-350 ערים בסך הכל. ב-2021 החברה מוזגה לחברת ספאק והונפקה בבורסה לפי הערכת שווי של 2.3 מיליארד דולר.
מול בירד התייצבה ליים ובהמשך עשרות חברות נוספות. כולן התמודדו עם הקושי הבסיסי שטמון בענף, כפי שנחשף בכתבה באינפורמיישן ב-2018: שולי הרווח הגולמי בתעשייה הזו נמוכים בהרבה משולי הרווח בתעשיות הייטק אחרות. או במילים אחרות: השכרת קורקינטים אינה דומה לפיתוח בינה מלאכותית. היא לא בדיוק הייטק.
התוכנית העסקית של בירד היתה להכפיל את שולי הרווח לכ-33% אבל תנאי השוק לא אפשרו את זה. כמו חברות הייטק היא גייסה עוד ועוד מזומנים -קרוב למיליארד דולר במצטבר - אבל גם שרפה אותם בקצב מהיר, מבלי שנקודת האיזון נראית לעין. החברה התמודדה כל העת עם עלויות תפעול גבוהות, עם דעת קהל עוינת וחששות מתאונות (עשרות תביעות הוגשו כנגדה בעקבות תאונות שהתרחשו תוך כדי נסיעה) ועם רגולציה שהצרה את צעדיה (פריז למשל וערים נוספות סילקו את הקורקינטים מהרחובות) ועם עשרות מתחרים שצמצמו עוד יותר את הרווחיות בענף.
בירד הצליחה להמשיך ולגדול בשנים הבאות אבל אז התברר שהגידול הזה מטייח הרבה חורים שחורים. בסוף 2022 בירד נאלצה לדווח לרשות ניירות הערך האמריקאית היא הפריזה בהערכת הכנסותיה בשנתיים שקדמו לדיווח, בין השאר כשכללה בדיווחים שלה הכנסות שלא שולמו בפועל: הלקוחות נסעו למרות שהארנק הדיגיטלי שלהם היה ריק. ועדת הביקורת של החברה קבעה שאין להסתמך על הדוחות הכספיים של החברה עבור הרבעון הראשון של 2020 עד הרבעון השני של 2022.
לאחר מכן נחשפו החובות העצומים של החברה והיא נקלעה לטלטלה עזה. היא פיטרה מאות עובדים ובהמשך התפטר גם המייסד והמנכ"ל ונדרזנדן. במקומו מונה מייקל וושינושי כמנכ"ל זמני. מחיר המנייה קרס ב־99% בתוך שנתיים ובהנהלת ה-NYSE התריעו כי היא החברה עלולה להימחק מהמסחר. בספטמבר 2023 זה אכן קרה והבורסה השעתה את המסחר במניות בירד לאחר ששווי השוק שלה ירד מתחת לסף של 15 מיליון דולר.
בסוף 2023 בירד הגישה בקשה להגנת פשיטת רגל (צ'פטר 11). בשלב ההוא היו לה 3.25 מיליון דולר בקופה וחובות של 17 מיליון דולר. הפסדים המצטברים שלה הגיעו ליותר מ-1.5 מיליארד דולר. החברה טענה כי היא מתמודדת עם תנאי שוק הון קשים, אבדן נתחי שוק למתחרים וירידה בהכנסות בחורף. בכל הזמן הזה הפעילות באירופה, בקנדה וגם בארץ נמשכה ללא הפרעה - לתפקיד המנכ"ל בישראל מונה רן ברודר.
תחת הגנת צ'פטר 11 הצליחו יו"ר הדירקטוריון, ג'ון ביטוב, הנשיא אז סטיוארט ליונס וסמנכ"ל הכספים ג'וזף פרודן, לנהל מהלך רה-ארגון ולגייס הלוואות גישור. מי שהעניקה את התמיכה המשמעותית היתה Bird Canada, חברת קורקינטים עצמאית שהחזיקה בזיכיון לשם Bird. במסגרת הרה-ארגון מונו וואשינושי וליונס למנכ"לים משותפים והחברה הועברה לבעלות פרטית של חברת Third Lane Mobility.
רבים ניבאו לפני שנתיים שבירד תקרוס ותיעלם מהשוק. למעשה הקבוצה שלכם הצילה אותה מהגורל הזה.
ליונס: "מייקל ואני גרים בטורונטו. בירד נתקלה בבעיות ברחבי העולם שקשורות למערכות יחסים מדור קודם וחובות מדור קודם ודברים כאלה, שבאמת העמיסו על החברה. מה שעשינו, עם קבוצת המשקיעים שלנו, זה שגייסנו הרבה הון והשגנו שליטה בתחילת 2023. התוכנית שלנו היתה לבנות מחדש את הפעילות בארה"ב גם של Bird וגם של Spin, שזה עוד מותג שלנו בצפון אמריקה".
אתה יכול לומר היום שאתם יודעים איך להימנע מהטעויות שבירד עשתה בתחילת הדרך
וואשינושי: "הטעויות האלה לא יחזרו. אנחנו הכרזנו על התוצאות שלנו לשנת 2024, שבה היינו רווחיים, עם EBITDA חיובי של 19 מיליון דולר. לשם השוואה, בשנה שבה סטיוארט ואני השתלטנו על החברה, העסק היה עם EBITDA שלילי של 50 מיליון דולר. אז יש לא מעט תפנית מבחינת רווחיות וניצול מזומנים ועכשיו זה עסק בריא וחזק מאוד. תל אביב היא אחת משוקי העוגן שלנו, שמאפשרת לנו להיות כאלה".
מה התוכנית לעתיד? יש מצב שתחתרו לממש את ההבטחה המקורית להיות חברה עתירת טכנולוגיה?
ליונס: "תמיד זה היה עסק בתחום התחבורה שהועצם על ידי טכנולוגיה. אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית, ובלמידת מכונה. אבל בסופו של חומרה היא חומרה וכאן מטרתה להביא אנשים מנקודה א' לנקודה ב'. דיברנו הרבה על דרכים אחרות להסיע אנשים, בין אם זה כלי רכב תלת-גלגליים או כלי רכב לאקלים קר יותר, כלי רכב קטנים יותר ממכונית. יש הרבה טכנולוגיות נהדרות שנמצאות בצנרת אבל רוב הטכנולוגיה נמצאת בתוכנה וזה בוודאות מתחדש כל יום".
מה אנחנו צפויים לראות מבירד בישראל?
"בחזית החומרה יש הרבה טכנולוגיה נהדרת אבל יש קצת אתגר בישראל. זו לא המדינה הקלה ביותר להביא בה חומרה חדשה, מסיבות טובות רבות. אבל לוקח לנו קצת זמן להביא טכנולוגיה חדשה בצד החומרה לישראל, יותר זמן מאשר באירופה או בצפון אמריקה, נניח".
נכנסתם לערים חדשות בישראל, עזבתם ערים שפעלתם בהן. מה התוכניות שלכם?
רן ברודר, מנכ"ל בירד ישראל: "עזבנו רק את אילת. זה היה קשה מאוד לתפעול במהלך המלחמה עם בעיות ה-GPS וראינו שווקים אחרים שאנחנו מעדיפים לתעדף. אבל אנחנו היחידים ברמת השרון, ויש לנו רק מתחרה אחד בראשון לציון ובאשדוד. רק עכשיו נכנסנו להרצליה ויש עוד ערים עתידיות שאנחנו בדיונים איתן. יש 12 ערים בישראל שמאפשרות פעולה של קורקינטים ואחרי הבחירות בשנה שעברה יש יותר ראשי ערים שפתוחים לכך. אני חושב שבשנת 2026 נראה שתיים או שלוש ערים חדשות בישראל, נניח מ-20 הגדולות, שיכניסו קורקינטים לנוף שלהן".
וואשינושי: "אני חייב לשתף אותך במשהו שתמיד מדהים אותי. השנתיים האחרונות היו קשות מאוד למדינה אבל אולי בגלל שאני גר בנוחות של קנדה אז אני נדהם מהחוסן של המדינה, לא רק מצד הרוכבים, גם מצד העובדים. רבים מהעובדים שלנו התגייסו למילואים ועדיין הם רצו להשתתף בפעילות שלנו, להקשיב למה שקורה. היו דברים מזעזעים שקרו וברור שהם משפיעים על התנהגות הצרכנים, הנסיעות יורדות, אבל אני תמיד מופתע שברגע שזה נרגע, הכל מתאושש במהירות באותה מהירות שזה ירד. החוסן של המדינה והאנשים, אני חושב זו גם סיבה לכך שהפעילות שלנו כל כך מצליחה בישראל".
