תושבת נהריה שעברה עם בתה בת ה-5 לאזור השרון עקב המלחמה לא תצטרך בינתיים להשיבה לביתה – כך קבע לאחרונה בית המשפט למשפחה בקריות, שדחה את בקשת האב בנושא. השופטת גילה ספרא-ברנע קבעה שאף שהעיר לא פונתה, עדיין נשמעים בה אזעקות ופיצוצים שעלולים להבהיל את הילדה, כך שטובתה כרגע להישאר עם אמה במרכז הארץ.
בני הזוג הגרושים מתגוררים בנהריה והאב משרת במילואים באזור המרכז מאז פרוץ המלחמה. כשבועיים לאחר תחילת המערכה עברו האם והבת לעיר בשרון, ונקבע שבינתיים האב יקיים את זמני השהות עם בתו בגן ציבורי באזור.
בתביעה שהגיש לבית המשפט הוא טען שהוא עושה "יומיות" במילואים תוך התניידות מהצפון למרכז ובחזרה בתחבורה ציבורית, וקיום המפגשים עם בתו במתכונת הנוכחית מקשה עליו ומחסיר ממנו שעות מנוחה קריטיות. הוא עמד על כך שבתו תשוב לנהריה, גם משום שהיא מחסירה ימים בגן. האפוטרופסה לדין תמכה בבקשת האב וציינה שלא ניתנה הוראת פינוי לנהריה, וכי המפגשים הקצרצרים שהתקיימו עד עתה בין האב ובתו חסרי משמעות ופוגעים בקשר החשוב ביניהם.
האם טענה מנגד שהאב לא רואה את טובת בתו. לדבריה, ילדים רבים עזבו את האזור ואפילו את הארץ בעקבות המלחמה, ואין סיבה שבתם תהיה שונה. היא הציגה המלצה של גורם מקצועי להשאיר את הילדה מחוץ לנהריה עד יעבור זעם.
ואכן, השופטת ספרא-ברנע קבעה שלעת הזו טובת הילדה היא להישאר עם אמה מחוץ לאזור הצפון: "נהריה אמנם לא פונתה, אך אין חולק כי נשמעות בה אזעקות וגם פיצוצים מקרוב, כאשר אין התרעה על העיר נהריה עצמה. הקטינה רכה בשנים, ואין לה מסגרת חינוכית למעט שעתיים ביום".
עו"ד ניר רפאל מחבוביאןהיא הוסיפה שהאב ממילא אינו שוהה בנהריה לנוכח שירות המילואים. בנסיבות אלה, החלטה על חזרת הילדה לצפון רק כדי לקיים מפגשים במרכז הקשר או עם העו"ס כהכנה למפגשים נרחבים יותר בין האב ובתו – אינה מידתית.
השופטת הדגישה שבהחלטות שעניינן טובת הילד מדובר לעיתים ברע במיעוטו ולאו דווקא בהחלטה המהווה מענה מושלם. היא קבעה כי באיזון שבין השיקולים השונים, שהות הילדה מחוץ לאזור העימות תוך קיום מפגשים קבועים ונינוחים עם אביה, מהווה מענה ראוי עבורה נכון לשלב זה של המלחמה, יותר מאשר חזרתה לעיר מגוריה.
בפסק הדין הובהר שמדובר בהחלטה זמנית בלבד הנובעת ממצב המלחמה, כך שהאם לא תוכל לטעון שהמעבר כבר קרה ("מעשה עשוי"), כתירוץ לאי-החזרת הילדה. צוין שהילדה כבר חוותה משבר כשאימה עזבה את הבית, ולא יאושר מעבר נוסף ללא בחינה מלאה של השיקולים וקבלת חוות דעת מקצועיות.
לפיכך דחתה השופטת את ברשת האב וקבעה שהסדר זמני השהות הנוכחי – שלוש פעמים בשבוע באזור השרון – יחול כל עוד הוא משרת במילואים. כמו כן, נקבע שלעת הזו הילדה תשתתף בפעילויות הגן באמצעות ה"זום", וכי האם תעדכן את האב בענייני בתו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האב: עו"ד אילנה מור יוסף
• ב"כ האם: עו"ד אירית רייכמן
• האפוטרופסה לדין: עו"ד גלית ביטון-לנקרי
• עו"ד ניר רפאל מחבוביאן עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
