נניח שהייתם עוברים לגור בארץ אחרת. הייתם יורדים מהמטוס, שוכרים דירה ומסתערים על שוק העבודה. מה יותר קל - לחפש עבודה כשכיר ולהשתלב בשוק או להתחבר לצד היזמי שבוער בכם ולפתוח עסק במדינה החדשה, ואם אפשר כזה שישאיר את המקומיים המומים מהרעיון?
התשובה כמובן לא חד-משמעית, ותלויה לא מעט במקצוע של העולה החדש ובשוק העבודה המקומי, אבל בעוד הנטייה הטבעית היא כנראה לנסות להתחיל בקטן ולחפש עבודה כשכיר, יש גם כאלה עם יצר עסקי שמחפשים לחדש וליזום עסקים חדשים.
"רבים חושבים שיותר קל למצוא עבודה מאשר להקים עסק מאפס, אבל תחשוב על עולה חדש שמגיע לארץ בלי שפה ובלי נטוורקינג. הסיכויים שלו להשיג, לפחות בהתחלה, עבודה טובה הם לא גבוהים. לכן, יש לא מעט שדווקא פונים למסלול יזמות ומנסים להקים עסקים בעצמם", מסביר אריאל קנדל, מנכ"ל ארגון העולים מצרפת "קעליטה".
הארגון, יחד עם משרד הכלכלה ועיריית תל אביב, יזם קורס מקיף של שלושה חודשים אשר מסייע לעולים מצרפת להקים עסקים בישראל. לקורס הגיעו עולים מרקעים שונים, כאשר חלקם הבינו עוד במהלך הקורס שדווקא נכון עבורם לנסות לחפש עבודה כשכירים ואחרים נמצאים עדיין על הגדר מבחינת יישום הלימודים בשטח עצמו והקמת העסק.
מי שכבר רצה קדימה עם הרעיון שלה היא רבקה גורפינקל, בת ה-53, שהגיעה מפריז לפני 3 שנים ומתגוררת כעת ברעננה. למרות שהגיעה לארץ בגיל מאוחר יחסית, היא מעידה כי תמיד רצתה לעשות עליה וכי "לא תחזור לצרפת לעולם". היא הגיעה לארץ יחד עם בעלה ובנה והתגוררה בתחילה בתל אביב, בקרבת עולים אחרים, אך כדי לחוות יותר את ישראל "האמיתית" וכדי לחזק את העברית היא עברה לגור בשכונה ברעננה שבה אין הרבה עולים, כך שהקהילה מסביבה היא יותר דוברת עברית בונה הולך לבית ספר בעיקר עם צברים.
גורפינקל עבדה בצרפת בתחום הביטוח וייעוץ משכנתאות, וגם בארץ היא עובדת על פרויקט בתחום: "יש בעיה מבחינת ביטוח לאומי לעולים חדשים שנשארים פחות מחצי שנה בארץ. יש עולים שממשיכים לעבוד בצרפת והם נמצאים על הקו בין ישראל לצרפת ולמעשה הם לא זכאים בעצם לביטוח לאומי בגלל שאין להם רציפות ימים בישראל.
"דבר דומה קורה לצעירים ישראלים שיוצאים לטיול ארוך אחרי צבא ומאבדים זכויות מול ביטוח לאומי. המוצר שאני משיקה ייתן פתרון לבעיות האלה וגם לבעיה של ילדים קטינים שמגיעים לארץ רק עם הורה אחד ולא זכאים לתעודת זהות ישראלית. המטרה היא לסגור את 'הבור הביטוחי' הזה עבור כל המקרים האלה".
הלקוחות? רק צרפתים
אחת הטעויות הנפוצות של עולים היא הקמת עסקים שמיועדים רק עבור עולים אחרים. עסק כזה יהיה מאוד מוגבל וסיכויי ההצלחה יהיו נמוכים כי הוא יהיה מבוסס רק על כמות לקוחות מסוימת.
את הלקח הזה מנסה ליישם גבריאל סיידה, בן ה-26, שהגיע לבדו לפני כמה שנים מפריז ושירת כחייל בודד. סיידה אומר כי משפחתו נשארה בפריז והוא בונה את חייו בישראל. "לא קל להיות לבד, אבל אני מתקדם צעד אחרי צעד, ומנסה לבנות את העסק שלי. למדתי איך לנהל עסק בדרך הקשה - בשטח, אבל דווקא הקורונה שפגעה בהרבה עסקים עזרה לי כי אני מתעסק בשליחויות ובתקופת הסגרים זה ממש התחזק ונוצר ביקוש גדול". לאחר שהשתפשף בשוק בעסק קטן לשליחויות, הוא מנסה בימים אלה לעשות את הצעד הבא - הקמת עסק שישלב את המשלוחים יחד עם עולם המסעדנות.
"אני מנסה להרים פרויקט חדש שיכול לתת מענה לאחת הבעיות של המסעדות - צ'יפס טרי", מספר סיידה. "אני עובד הרבה עם מסעדות ומכיר אנשים בענף, והצ'יפס הוא בעיה רצינית. הוא נמצא בתפריט של המון מסעדות אבל מצריך הרבה כוח אדם והרבה כסף כדי לספק ללקוחות מוצר טרי וטוב. צריך לשים בנאדם שכל היום יחתוך את תפוחי האדמה ולדאוג לאספקה שוטפת של חומרי גלם.
"אני מתכנן להקים מפעל קטן שבו נכין את הצ'יפס בהתאם לדרישות של המסעדות ונספק אותו בשליחות בכל יום או יומיים לפי הצורך שלהם. זה יוריד מהם את כל ההתעסקות והם יקבלו מוצר טרי. המטרה שלי היא לנצל את חברת השליחויות שלי כדי למזג בין הפרויקטים".
מה למדת שיכול לעזור לך ליישם את הרעיון?
"פחות הבנתי במושגים של חשבונאות ושיווק, והיה לי חשוב להבין את השוק הישראלי. את כל מה שידעתי על ניהול עסקים למדתי תוך כדי תנועה, אבל עכשיו אני משלים בעצם את התיאוריה וסוף סוף מבין מה רואה החשבון שלי אומר ואיך כדאי לשווק את העסק ולהגיע ללקוחות רבים יותר. הידע הזה נותן לי את הכלים לעשות הכל נכון ולפי הספר. כבר מצאתי את המכונות ועכשיו אני מחפש מקום עם רישיון יצרן של משרד הבריאות כדי שנוכל לייצר את הצ'יפס. אחת המטרות שלי היא למנות מישהו שינהל את השליחויות ואני אוכל להתפנות להקמת העסק של הצ'יפס. בשנה הבאה אני מתחתן ואני רוצה שיהיה לי עסק יציב שיעזור למשפחה שאני מתכנן להקים".
יהיה צ'יפס טרי בחתונה?
"בטח!".
השקעה בעולה, והתשואה לישראל
לפי נתונים של אווה כהן, אחראית תחום התעסוקה בקעליטה, "60% מבוגרי הקורס פתחו או יפתחו עסק, ואילו האחרים - חלקם מבינים שזה לא הזמן או שהרעיון לא מספיק טוב כדי להשקיע בו כסף ומאמצים. זאת גם תובנה חשובה מאוד. עדיף להבין שזה לא יצליח לפני שמשקיעים המון כסף ומאמצים ונכנסים לחובות".
עד כמה העסקים האלה יכולים לתרום למשק הישראלי? ממחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן עולה כי תרומתם של עולי צרפת לכלכלה הינה גבוהה משמעותית מעלות הבאתם וקליטתם בארץ. בעוד שהעלות התקציבית הממוצעת לעידוד עלייה ולקליטת עולה עומדת על כ-43 אלף שקל, התועלת הממוצעת לעולה במונחי תוספת תוצר נאמדת בכ-644 אלף שקל, ותוספת ההכנסות ממס הנגזרת מכך נאמדת בכ-161 אלף שקל.
ממצאים אלו משקפים תשואה משקית גבוהה ביותר על ההשקעה בקליטת עולי צרפת, כאשר על כל שקל שהמדינה מתקצבת לעידוד וקליטת העלייה היא מקבלת חזרה כ-15 שקל בתוספת תוצר, ו-3.7 שקלים בהכנסות ממס.
לדברי קנדל, "האתגר הגדול ביותר עמו מתמודדים העולים מצרפת הוא בעיית התעסוקה. עולים חדשים רבים דוברי צרפתית מעוניינים לפתוח עסק, אך אינם יודעים כיצד ניתן לעשות זאת בישראל, ובנוסף - חוששים מהבירוקרטיה וממכשול השפה. אנו מאמינים ביזמים העולים ונעשה כל שנוכל כדי לסייע להם להגשים את חלומם כאן בישראל. אם נצליח בכך, אני בטוח שבטווח הארוך - כולנו נהנה מהפירות".
פורסם לראשונה: 08:14, 26.11.21
