בצעד שעשוי לשנות את פניה של תעשיית הבידור האמריקנית, אישרו בעלי המניות של וורנר (Warner Bros. Discovery), ברוב מוחלט, את מכירת החברה כולה לפרמאונט תמורת 31 דולר למניה. העסקה, שכוללת גם חוב, מוערכת ביותר מ-111 מיליארד דולר, ונחשבת לאחת הגדולות אי פעם בתולדות הוליווד.
פרמאונט מבקשת לרכוש את כל נכסי החברה - כולל רשת HBO Max, פרנצ'ייזים אייקוניים כמו "הארי פוטר" ורשת החדשות CNN. אישור בעלי המניות מקרב את העסקה לקו הסיום, אך המכשולים הרגולטוריים עדיין לא הוסרו.
הדרך לעסקה הייתה רצופת מהמורות. וורנר דחתה בתחילה את הצעת פרמאונט לטובת עסקת סטרימינג ואולפן בשווי 72 מיליארד דולר עם נטפליקס. בתגובה, פנתה פרמאונט ישירות לבעלי המניות בהצעת רכש עוינת שכללה גם את נכסי הכבלים שנטפליקס לא רצתה. לאחר חודשים של מאבק ציבורי, הציעה פרמאונט סכום גבוה יותר — ונטפליקס פרשה מהתחרות.
אלפי שחקנים, במאים, כותבים ואנשי תעשייה אחרים הביעו "התנגדות חד-משמעית" לעסקה, וטענו כי ריכוז כוח נוסף יגרור פיטורים המוניים ויצמצם את מגוון האפשרויות עבור יוצרים וצופים כאחד. גם בגבעת הקפיטול נשמעו קולות ביקורת. הסנטור הדמוקרט קורי בוקר אמר בדיון שנערך בוושינגטון: "מה שעומד על הכף הוא לא רק עסקה תאגידית, אלא שאלת השליטה על החדשות, על הבידור ועל הנרטיב התרבותי".
הבטחות הנהלה - ושאלות פוליטיות
מנכ"ל פרמאונט דייוויד אליסון ניסה להרגיע את קהילת הקולנוע: הוא הבטיח ייצור 30 סרטים בשנה. "אני אוהב קולנוע", אמר בכנס CinemaCon, "אתם יכולים לסמוך על מחויבותנו המלאה." אולם החברה גם הודיעה על כוונתה לקצץ בעלויות, כולל פיטורים.
סביב העסקה מרחפות גם שאלות של השפעה פוליטית. לנשיא טראמפ יש קשר קרוב עם משפחת אליסון - ובפרט עם לארי אליסון, מייסד Oracle ואביו של דייוויד, שמשקיע מיליארדים בעסקה. טראמפ עצמו הביע עניין ציבורי בגורל וורנר. בינתיים, פרמאונט גייסה מימון מקרנות ריבוניות, כולל קרן ההשקעות הסעודית PIF, קרנות מהאמירויות ומקטר — אם כי לגופים אלה לא יהיו זכויות הצבעה בחברה המאוחדת.
העסקה עדיין נתונה לבדיקה של משרד המשפטים האמריקני, של רגולטורים אירופאים ושל מדינות שונות. היועץ המשפטי של קליפורניה, רוב בונטה, הכריז כי מדינתו חוקרת את העסקה. וורנר הודיעה כי היא מצפה לסגור את העסקה ברבעון השלישי של השנה הפיסקאלית.
