בית המשפט המחוזי בחיפה התערב לאחרונה בהחלטה להוציא שלושה פעוטות מחזקת הוריהם בטענה להזנחה: השופטת אספרנצה אלון קיבלה ערעור שהגישו בני הזוג וקבעה שהעברת שני הילדים הקטנים לרשות הסעד הייתה נמהרת מדי, ועל כן תבוטל. החלטה סופית בנוגע לבן הגדול, הנמצא על הרצף האוטיסטי, טרם ניתנה.
מדובר בהורים ששכלו אשתקד את בתם הבכורה, שמתה בגיל 3.5 בלבד ממחלת השפעת. בחלוף כשנה נענה בית המשפט לנוער בחדרה לבקשת הרווחה להוציא ממשמורתם את שלושת ילדיהם האחרים ולהעבירם לרשות הסעד, זאת על רקע דיווחים על הזנחה הן של הבית והן של הקטינים.
בערעור שהגישו למחוזי טענו ההורים שמדובר בצעד קיצוני ובלתי מידתי. הם דרשו להשיב למשמורתם את שלושת ילדיהם – שהגדול בהם מאובחן עם אוטיזם – תוך מתן הנחיות להמשך טיפול בהם במסגרת קהילתית. "נראות הבית ומצבו המוזנח אינם יכולים לשמש סיבה עיקרית להוצאת הקטינים ממנו לאלתר, זאת בהיעדר מצב חירום, רפואי או נפשי, המצדיק נקיטת צעד קיצוני שכזה", טענו.
מנגד הפנתה הרווחה להזנחה שנמצאה בבית המשפחה, שהתבטאה בין היתר בלכלוך רב, אשפה וקיא שלא נוקה. נטען שמתקיימות עילות לכאורה לנזקקות של הקטינים, וכי מתמלאים התנאים להמשך הוצאתם "הזמנית והמוצדקת" ממשמורת הוריהם – כך שאין להתערב בהחלטת בית המשפט לנוער.
אבל השופטת אלון קבעה שהוצאת שני הילדים הקטנים ממשמורת הוריהם הייתה פזיזה מדי, ועל כן תבוטל. ביחס לבן הגדול, המצוי על הרצף האוטיסטי, נקבע שטרם בשלה העת להכריע בעניינו, ועל כן יוגש דו"ח משלים לצורך קבלת החלטה מושכלת. חודש וחצי אחרי פסק הדין, טרם ניתנה קביעה סופית בקשר לילד, והוא עדיין שוהה במרכז חירום תוך ניתוקו מהוריו.
אשר לאחיו הצעירים נקבע כאמור שההחלטה להעבירם לרשות הסעד הייתה בלתי מידתית. השופטת אלון מצאה שבית המשפט לנוער לא נימק מדוע הוצאתם מבית הוריהם הינה בגדר "אמצעי חיוני והכרחי", ומדוע אין אמצעי אחר, פחות בחומרתו, אשר בכוחו להבטיח הגנה על שלומם ורווחתם.
עו"ד אלימלך יערי"האם הוצאת הקטינים הייתה בגדר פעולה מחויבת מציאות ובלתי נמנעת?", כתבה. "האם הנזק הצפוי מהשארת הקטינים במשמורת הוריהם גובר על הנזק שעלול להיגרם עקב הוצאתם מרשותם? האם לא נותרה כל ברירה למעט הוצאתם, בבחינת מוצא אחרון שנועד להבטיח את הטיפול וההשגחה בהם כאשר כל האמצעים האחרים אינם יעילים? האם אין אמצעי אחר, פחות בחומרתו, אשר יבטיח הגנה על שלומם של הקטינים? מסופקני".
היא הבהירה שאינה מקלה ראש בעניינם של הקטינים, ואולם הדגישה מנגד שעצם אי-הגעתם הסדירה לטיפת חלב אינה מצדיקה כשלעצמה את הצעד הקיצוני שננקט, שכן מדובר בעניין פתיר.
אשר למצב הבית כתבה שהיא מאמינה לגרסת ההורים כי עבר מאז ניקיון, וכי מצבו טוב משהיה. "כך או אחרת, ניקיון הבית הינו דבר שניתן לתת לו מענה", הוסיפה, בדומה לסוגיית טיפת החלב.
היא התרשמה שבני הזוג מוכנים כיום לשתף פעולה עם גורמי הרווחה על מנת להיות הורים טובים יותר לילדיהם. לפיכך נקבע ששני הילדים הקטנים יושבו אליהם לאלתר, תוך שילובם במעונות יום וביקור סדיר בטיפת חלב, לרבות מעקב רפואי ככל שיידרש.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד חן חג'ג' (סיוע משפטי)
• ב"כ המערערת: עו"ד מרסלה וולף (סיוע משפטי)
• האפוטרופוס לדין: עו"ד יאנה יורין (סיוע משפטי)
• עו"ד אלימלך יערי עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
