בית משפט השלום ברמלה קבע לאחרונה שחברת הנדלן "גינדי החזקות בע"מ" תפצה במאות אלפי שקלים בעלי דירה בפתח תקווה עקב רטיבות, וזאת אף שהתגלתה שנים לאחר שהנכס נבנה ונמסר.
בתחילת 2008 נמכרה הדירה לראשונה לאישה, שכעבור כשבע שנים מכרה אותה לבני זוג. בפברואר 2020 הגישו בני הזוג תביעה נגד המוכרת ונגד גינדי ודרשו פיצוי של 285 אלף שקל (גם מבטחת הבניין "מנורה" נתבעה). לטענתם, מיד עם כניסתם לדירה הם הבחינו בקילופי צבע על הקירות המעידים על רטיבות. חששם אומת בבדיקה של מכון התקנים, שממצאיה העידו על רטיבות גבוהה בכל שטח הדירה.
בתגובה טענה גינדי שעל רקע חלוף השנים הרבות מאז מסירת הדירה לקונה הראשונה ועד להגשת התביעה על ידי בני הזוג שרכשו אותה ממנה, הרי שהתביעה למעשה התיישנה.
מוכרת הדירה, מצדה, כפרה באחריותה לנזקי הרטיבות, שכן לטענתה התנהלה בשקיפות מלאה מול הרוכשים. היא עמדה על כך שבמועד חתימת ההסכם מולם הייתה הדירה ראויה למגורים, אחרי שב-2012 בוצעו תיקונים לנזקי רטיבות, ומאז הם לא הופיעו בנכס.

השופטת אביגיל פריי קבעה שמבין שלוש הנתבעת, על "גינדי" מוטלת עיקר האחריות לפיצוי. בנוגע לטענת ההתיישנות נקבע שנכון למאי 2015, חודשיים טרם המכירה לתובעים, "גינדי" עדיין ביצעה בדירה עבודות ביחס לליקויי הרטיבות. משכך יש למנות את מרוץ ההתיישנות החל מהמועד שבו התברר לבני הזוג שעדיין קיימת בדירה רטיבות. לפיכך, נפסק, התביעה לא התיישנה.
על רקע קביעת מומחה בית המשפט שהרטיבות הופיעה כתוצאה מהיעדר איטום תקין במרפסת הדירה, נושא שהינו באחריות "גינדי" – נקבע שהיא זאת שתפצה את התובעים על חלק הארי של ליקויי הרטיבות. לצד זאת נקבע שעקב חלוף השנים הרבות מאז מסירת הדירה, אין להטיל עליה את חובת התיקון בפועל.
אשר לאחריות המוכרת שוכנעה השופטת שהיא התנהלה מול הרוכשים בשקיפות, ומשכך אין הצדקה לחייב אותה בפיצוי: "לא שוכנעתי כי הנתבעת עשתה ניסיון להסתיר מידע כלשהו מהתובעים טרם רכישת הדירה על ידם". לדבריה המוכרת העידה שהניחה שסוגיית הרטיבות באה על פתרונה עם ביצוע העבודות ב-2012, כך שאין הוכחה שהיא ניסתה להטעות באמצעות מסירת מידע חלקי.
בסופו של דבר חייבה השופטת את "גינדי" לשלם לבעלי הדירה פיצויים, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 334,705 שקל. נוכח מסקנת המומחה שגם ל"מנורה" יש אחריות מסוימת לליקויים, שכן ביטחה את הדירה בתקופה הרלוונטית ולא איתרה כשל במערכת הדלוחין במטבח, היא חויבה ב-17,613 שקל. למוכרת, שהתביעה נגדה נדחתה, נפסקו הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 53,412 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד רז כהן
• ב"כ הנתבעת 1: עו"ד שירן ויינברגר
• ב"כ הנתבעת 2: עו"ד שרה מלכה
• ב"כ הנתבעת 3: עו"ד דמיאן קטוק
• עו"ד רוני חייט עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין