בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה תוכנית שיקום כלכלית לגבר בן 42 שצבר חובות של כ-700 אלף שקל, ולפיה הוא יחזיר לנושיו רק כ-3% מהסכום. השופט דוד שאול גבאי ריכטר פסק שטראומת נעורים של החייב, שנגרמה אחרי שראה את גופת אביו שהתאבד, הובילה להידרדרות נפשית שהקשתה על מהלך חייו.
החייב נשוי ואב לשלושה, בעל רישיון נהיגה על משאית, אך הוא אינו עובד בתחום, לדבריו לנוכח קשיים רגשיים ונפשיים המלווים אותו מנעוריו. זה לא היה הליך חדלות הפירעון הראשון בעניינו (הקודם בוטל). בהליך הנוכחי, שבו יוצג על ידי עו"ד זאב פרל, הוגשו נגדו תביעות חוב בסך כ-686 אלף שקל.
1 צפייה בגלריה
גבר מתאבל
גבר מתאבל
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
בשנת 2000, בהיותו כבן 17, חזר החייב משיעור נהיגה וראה ניידת בחניית הבית. הוא עלה לדירה ונחשף למחזה שבמסגרתו ניסו השוטרים להוריד את גופת אביו שהתאבד בתלייה.
האירוע הותיר על הבן טראומה קשה ביותר. הוא שוחרר מצה"ל על סעיף נפשי, ובהמשך התקשה להתנהל נכון מבחינה כלכלית ולהשתלב בתעסוקה יציבה. כיום הוא עובד בעסק של אחיו בשכר מינימום, וגם זה כמעשה חסד מצד האחרון לבקשת אימם, על מנת שיהיה עסוק וישמור על שגרת יום-יום מיטיבה.
אלא שלעמדת הממונה והנאמן בהליך, טראומת הנעורים אינה מצדיקה הימלטות מחובות. באוגוסט האחרון המליץ הנאמן, באמצעות עו"ד רואא אבו חלאוה, להשית על החייב תוכנית פירעון בסך 132 אלף שקל בפריסה ל-60 תשלומים, בין היתר בשל אי-מיצוי כושר השתכרות כנהג משאית. הממונה, שיוצג על-ידי עו"ד מתי אמסלם, הודיע כעבור כחודש שהוא מצטרף להמלצה.
אבל השופט גבאי ריכטר חשב אחרת. הוא התרשם שהקשיים שעימם מתמודד החייב על רקע טראומת הנעורים אינם מומצאים, אלא יורדים לשורש יכולתו לעבוד באופן יציב. הוא כתב זאת חרף העובדה שלא הוצגה לו עמדה רשמית מביטוח לאומי, המאשרת שהחייב אכן סובל ממגבלה המונעת ממנו להתפרנס מעיסוקו ולהרוויח מעבר לשכר מינימום.
"השכל הישר מחייב את המסקנה כי הטראומה הקשה לה נחשף היחיד והסטיגמה השלילית שיש במשפחתו ביחס לטיפול נפשי, הם אלו שהכתיבו את דרך טיפולו בקשייו", כתב.
הוא הוסיף כי הגם שאינו מסכים עם דרך זו, הרי שאין באפשרותו לאלץ את החייב לפעול אחרת. למסקנתו קביעת תוכנית פירעון לא ריאלית - בבחינת "לפני עיוור לא תיתן מכשול" - אינה יכולה לשמש עונש עבורו.
בפסק הדין צוין שגם כושר העבודה של אשת החייב נפגע, על רקע תאונת דרכים שעברה ביוני 2021, ומכאן שאי אפשר לייחס לשניהם כושר הכנסה מעבר לשכר המינימום. נפסק שעל רקע היותם הורים לשלושה קטינים, על ההוצאות הרבות הנלוות לכך, יש לקבוע תוכנית שיקום כלכלי עם תשלום נמוך מאוד, ולתקופה קצרה מזו שהציעו הממונה והנאמן.
בסופו של דבר החליט השופט שהחייב יוסיף לקופת הנשייה 21,600 שקל בלבד (כ-3.15% ממצבת חובותיו), בפריסה ל-36 תשלומים בסך 600 שקל כל אחד - ואז יקבל הפטר על חובות העבר.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ החייב: עו"ד זאב פרל ממשרד פרל-טביב • ב"כ הממונה: עו"ד מתי אמסלם • ב"כ הנאמן: עו"ד רואא אבו חלאוה • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין