לידה שקטה ופטירת תינוק זמן קצר לאחר הלידה הן תוצאות קשות, שלעיתים מעוררות חשד לרשלנות רפואית. מצוקה עוברית שלא זוהתה, תלונות שלא נבדקו כראוי, עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי או מעקב חסר לקראת הלידה עשויים להצדיק בדיקה של התנהלות הצוות הרפואי.
אבל התוצאה הקשה כשלעצמה אינה מוכיחה רשלנות רפואית. כדי לבסס תביעה יש להראות שהטיפול חרג מהסטנדרט הרפואי המקובל, ושקיים קשר סיבתי בין אותה חריגה לבין מות העובר או היילוד.
אחרי שהאחריות מוכחת, יש פרט אחד שמשנה את מבנה התביעה באופן מהותי: האם העובר נולד ללא רוח חיים, או שנולד חי ונפטר לאחר מכן. מבחינת ההורים, בשני המצבים מדובר באובדן קשה. אולם מבחינה משפטית, השאלה אם התינוק נולד חי יוצרת שתי תביעות שונות מבחינת זהות התובעים וראשי הנזק שניתן לתבוע בגינם פיצוי.
מי נחשב לנפגע?
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו". כאשר עובר נולד ללא רוח חיים, הוא למעשה לא הספיק לרכוש כשרות משפטית. לכן, לא ניתן להגיש תביעה בשמו, ולא נוצר עיזבון שבאמצעותו אפשר לתבוע בגין נזקיו. במקרה כזה התביעה מוגשת בידי ההורים בגין הנזקים האישיים שנגרמו להם בעקבות הלידה השקטה.
ראש הנזק המרכזי במקרים אלה הוא הנזק הלא-ממוני הכרוך באובדן פרי בטן: הכאב, האבל והטראומה שנגרמו להורים. האם עשויה לתבוע גם בגין נזק גופני או נפשי שנגרם לה, הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, טיפולים נפשיים ועזרת הזולת, ככל שנזקים אלה הוכחו ונובעים מהאירוע. בנסיבות מתאימות עשויות להתעורר גם שאלות של פגיעה בפוריות, צורך בטיפולים נוספים או פגיעה באוטונומיה של ההורים. עם זאת, אלה אינם ראשי נזק אוטומטיים. יש להראות מהו הנזק שנגרם וכיצד הוא קשור להתנהלות הרפואית.
עם זאת, יש מגבלה ברורה: כאשר העובר נולד ללא רוח חיים, לא ניתן לתבוע בשמו פיצוי בגין קיצור תוחלת חיים או בגין אובדן כושר ההשתכרות ב"שנים האבודות". זה לא שמתעלמים מהפגיעה בעובר, אלא שכאמור, לפי החוק הוא לא נחשב לישות משפטית עצמאית.
עו"ד עמית אוריההתמונה משתנה כאשר התינוק נולד חי, גם אם חייו נמשכו זמן קצר בלבד – אפילו דקות או שעות – שכן מרגע שהסתיימה לידתו הוא נחשב לבעל כשרות משפטית וזכויות. אם נפטר עקב רשלנות רפואית, עילת התביעה שלו אינה נעלמת אלא עוברת לעיזבונו.
במקרה כזה ניתן להגיש תביעת עיזבון ולדרוש, בהתאם לנסיבות, פיצוי בגין כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, הוצאות רפואיות ואשפוז, הוצאות קבורה ואובדן כושר השתכרות בשנים האבודות. רכיב ההשתכרות מחושב לפי הכללים החלים על מי שנפטר בגיל צעיר, אף שלא הספיק לעבוד. לצד תביעת העיזבון, עדיין עשויות לעמוד להורים גם עילות תביעה אישיות.
מה הפיצוי
גובה הפיצוי שייפסק בתביעה נגזר מראשי הנזק שהוכחו. בתביעה בעקבות לידה שקטה הוא מושפע, בין היתר, משלב ההיריון, נסיבות האובדן, חומרת ההתרשלות והיקף ההשלכות הגופניות, הנפשיות והכלכליות על ההורים. במקרים אלה הפיצוי עשוי להגיע למאות אלפי שקלים, וכאשר הוכחו נזקים משמעותיים נוספים – אף יותר.
כאשר התינוק נולד חי ונפטר, התביעה עשויה להיות רחבה יותר, משום שנוסף עליה רכיב אפשרי ומשמעותי: תביעת העיזבון, הכוללת, בין היתר, קיצור תוחלת חיים ואובדן השתכרות בשנים האבודות. לכן הפיצוי הכולל עשוי להיות גבוה יותר ואף לעבור את רף מיליון השקלים. עם זאת, אין כלל שלפיו לידה שבה התינוק נולד חי מובילה תמיד לפיצוי גבוה יותר. הסכום נקבע לפי הנזקים שהוכחו בכל מקרה לגופו.
תקופת ההתיישנות בתביעות אלה היא בדרך כלל שבע שנים ממועד היווצרות עילת התביעה. במקרים מסוימים עשויים לחול חריגים, למשל כאשר עובדות מהותיות הנוגעות להתרשלות או לקשר בינה לבין המוות לא היו ידועות ולא ניתן היה לגלותן בזהירות סבירה. עם זאת, אין להניח שחריגים אלה מאריכים את התקופה באופן אוטומטי ולכן ההמלצה היא לפנות לייעוץ משפטי בהקדם.
ההבחנה בין עובר שנולד ללא רוח חיים לבין יילוד שנפטר לאחר הלידה נובעת מהמועד שבו המשפט מכיר בכשרות של התינוק לשאת זכויות. לכן, רגעים ספורים של חיים הם שקובעים אם התביעה תתמקד בנזקי ההורים בלבד, או תכלול גם את נזקיו של היילוד באמצעות עיזבונו.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד עמית אוריה עוסק ברשלנות רפואית בהריון ובלידה
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין




