1 צפייה בגלריה
ייפוי כוח מתמשך
ייפוי כוח מתמשך
אילוסטרציה
(Shutterstock)
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש בנה של אישה שהלכה לעולמה לביטול הצוואה האחרונה שהשאירה, ובה הורתה לחלק את רכושה שווה ושווה בינו לבין אחיו. השופטת מירב אליהו קיבלה את גרסתו שלפיה בצוואות קודמות היא הורישה לו ולילדיו נתח גדול יותר, ועל הצוואה האחרונה חתמה כשהיא לא כשירה.
באוגוסט 2016 פנו שני האחים במקביל לבית המשפט: האחד ביקש לקיים את הצוואה האחרונה והשני התנגד. המבקש טען שאימו הייתה צלולה במועד החתימה על הצוואה ויש מסמכים רפואיים המוכיחים זאת. הוא הוסיף שעורכי הדין שהיו עדים לצוואה אישרו שחרף גילה המתקדם היא הייתה צלולה וכשירה. הוא ציין שבמועד עריכת הצוואה היא לא נטלה תרופות כלשהן, וגם אם נטלה – אין בכך כדי לאיין את כשירותה. הוא הוסיף שאמו לא סבלה מבלבולים או הזיות למיניהם.
לדבריו, האם לא רוותה נחת מאחיו, בעוד לו היה קשר חם ואוהב עימה. מאחר שלדבריו שהגיון הצוואה תואם את הלך רוחה ואת הנסיבות המשפחתיות – הוא עתר לקיומה.
אחיו טען מנגד שדווקא לו היה קשר חם ואוהב עם אימו. לעומת זאת, ציין, אחיו התנהג אליה בצורה משפילה ומבזה, סחט ממנה כספים, והיא אף הגישה נגדו תלונה במשטרה. הוא הוסיף שבמועד חתימת הצוואה הייתה אימו חולת סרטן סופנית, ישנונית ומסוממת מתרופות ומשככי כאבים. ראשה היה שמוט לאחור והיא נמצאה אז בעולם משלה, ובנסיבות אלה היא לא הייתה כשירה וממילא צוואתה בטלה.
ואכן, השופטת אליהו קבעה שהראיות בתיק תומכות בגרסת המתנגד. כך למשל, בתיעוד רפואי שקדם בארבעה ימים בלבד לחתימה על הצוואה, נמצא שהרופא שוחח עם המטפלת שלה בלבד. לדברי השופטת מדובר בראיה המפריכה את גרסת המבקש, שכן אחרת הרופא היה מדבר איתה ישירות.
בפסק הדין צוין שגם עדויות המבקש תמכו למעשה בעמדת אחיו המתנגד. כך, הרופא שלדבריו אישר שאימו הייתה כשירה בפועל העיד כי בביקורה אצלו היא הייתה "במצב לא טוב", חלשה, מותשת, הקיאה בחדר ההמתנה וביקשה לצאת מפני שסבלה משלשולים. "ניסיונו של המבקש להיתלות בעדותו של הרופא לא צלח ועדותו אף ביססה וחיזקה את גרסת המתנגד דווקא", סוכם.
השופטת ציינה שעדות המטפלת שהייתה צמודה למנוחה חיזקה את עמדת הבן המתנגד. המטפלת העידה בין היתר שבעת החתימה על הצוואה הייתה המנוחה תחת השפעת מורפיום וישנה. לדבריה, גם כשהגיעו עורכי הדין לביתה להחתים אותה, היא לא קמה כדי להתאפר ונותרה שמוטה על הספה. לטענת המטפלת, המנוחה "כל הזמן אמרה - הביתה", גם כשהן היו בבית, ולדברי המומחה שמונה מטעם בית המשפט יש בכך להעיד על ירידה קוגניטיבית.
השופטת הוסיפה שגם ניסיון המבקש לצייר את יחסיו עם אימו כחמים ואוהבים הופרך. לכן היא הורתה על בטלות הצוואה האחרונה וביקשה מהאחים לעדכן אותה תוך 20 יום איזו מצוואותיה הקודמות של אימם יש לקיים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד אוראל נאמן עוסק בירושות וצוואות • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין