בית הדין לעבודה בבאר שבע הכיר לאחרונה כנפגעת עבודה במתכנתת שמועסקת בבנק לאומי וסובלת תסמונת התעלה הקרפלית בעקבות הקלדה אינטנסיבית.
התובעת (53) מועסקת מזה כשלושה עשורים במרכז המחשוב של הבנק. עבודתה מבוצעת באמצעות הקלדה רציפה ומהירה, וכוללת כתיבת אלפי שורות מדי יום, כלומר כ-8-7 שעות ביום כשכפות ידיה מונחות על המקלדת.
בשלב מסוים היא אובחנה עם תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) - פגיעה עצבית בשורש כף היד שעלולה לגרום בין היתר לכאבים, נימול, חולשה או תחושת הירדמות באצבעות. בעקבות האבחון היא ביקשה להכיר בה כנפגעת עבודה.
בדצמבר 2021 דחה ביטוח לאומי את בקשתה בנימוק שלא הוכח קשר סיבתי בין תנאי עבודתה לבין המחלה, והיא הגישה את התביעה לבית הדין. באופן חריג הגיע ההליך לסופו רק בחלוף כ-4.5 שנים, ולאחר מינוי לא פחות משלושה מומחים שונים מטעם בית הדין, אשר נחלקו ביניהם בשאלת הקשר הסיבתי.
המומחה הראשון שלל לגמרי קשר בין הקלדה ל-CTS. השני מצא לנכון להכיר במחלת התובעת רק כתאונת עבודה, ומי שהכריע היה המומחה השלישי.
עו"ד גדעון פנרצילום: דימיטרי ספקטורהוא הכיר בקשר ישיר בין עבודת קלדניות ולבין התפתחות CTS והגיע למסקנה שאופי עבודתה של המתכנתת, על-פי הנתונים שהובאו בפניו והספרות הרפואית המקובלת, הוא ה"אחראי להתפתחות הסינדרום".
המתכנתת ביקשה לאמץ את חוות דעתו, אולם ביטוח לאומי התנגד בנימוק שהעמדה המודרנית יותר שוללת קיומו של קשר סיבתי, ולכן יש להעדיף אותה על פני האסכולה המיושנת.
אבל השופט עדו בן-צור שלאור העיקרון שלפיו ספק בהליך ביטחון סוציאלי פועל לטובת המבוטח - הוא מוצא לנכון לאמץ את חוות דעת המומחה השלישי, ולהכיר בתובעת כנפגעת עבודה.
הוא הבהיר שגם אם אכן תתקבל טענת ביטוח לאומי שלפיה המטוטלת נעה בשנים האחרונות לכיוון השולל קשר סיבתי בין הקלדה ל-CTS, הרי שעדיין קיימת לצד אסכולה מחמירה זו גישה רפואית מקלה יותר התומכת בקשר כאמור, שהינה מוכרת בספרות הרפואית ובקרב המומחים, וממילא לגיטימי לפסוק על-פיה.
הוא התריע על הצורך באימוץ אחת הגישות, למען קידום הוודאות המשפטית: "לאור ההתפתחויות בספרות הרפואית בנושא זה, מן הראוי שהמוסד יבחן את הספרות הרפואית העדכנית, יגבש את עמדתו הרפואית ויפרסם הנחיות מתאימות. הנחיות מסוג זה נדרשות קודם כל על מנת להנחות את עובדי המוסד בעת בדיקת תביעות מסוג זה על פי קריטריונים אחידים ושוויוניים. כמו כן, נראה כי הנחיות כאמור יוכלו גם לסייע בהכרעה בתביעות המוגשות לבתי הדין".
ברמת התוצאה הוכרה המתכנתת כנפגעת עבודה, ונפסקו לטובתה 5,000 שקל הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד יעקב לחיאני
• ב"כ הנתבע: עו"ד ילנה צ'וקלר
• עו"ד גדעון פנר עוסק בביטוח לאומי
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
