בית משפט השלום באשדוד קבע לאחרונה שיזמית תמ"א 38 תשלם כ-585 אלף שקל למתווך שפעל על מנת לגייס בעלי דירות לטובת פרויקט בעיר. השופטת ליאורה אדלשטיין קיבלה את טענתו שלפיה החברה ובעל השליטה בה הפרו את ההסכם עמו ולא שילמו לו את מלוא התמורה.
התובע פועל כיזם ומתווך בתחום ההתחדשות העירונית. לפני כעשור הוא התקשר בחוזה עם בעל שליטה בחברת "דרכי יושר", בו הוסכם שיפעל כגורם מקשר ויוזם פרויקט תמ"א 38 בבניין ברחוב הקישון באשדוד. המתווך, שהיה בעל קשרים ראשוניים עם דיירי הבניין, התחייב להביא את הפרויקט לכדי מימוש מלא.
1 צפייה בגלריה
דולריםדולרים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בתמורה לשירותיו הוא אמור היה לקבל כמיליון שקל בתוספת מע"מ, ואולם בתביעה שהגיש באפריל 2021 טען שלא קיבל את מלוא הכספים המגיעים לו. לדבריו מדובר בהפרת חוזה יסודית, ועל כן דרש - מלבד עצם תשלום ההפרשים – גם את הפיצוי החוזי המוסכם, שהועמד בחוזה על 100 אלף שקל.
עיקר טענת ההגנה של היזמית ובעליה היה שההסכם בוטל כבר ב-2016, בסמוך לכריתתו, ועל כן לא בוצעה הפרה מצדם. הם הוסיפו טענות להטעיה ולניהול משא ומתן בחוסר תום לב מצד המתווך, בנימוק שהסתיר מהם כי היה פושט רגל ואף ריצה מאסר.
אבל השופטת אדלשטיין דחתה טענות אלו בשל השיהוי הרב בהעלאתן: "פשיטת רגל כשלעצמה אינה שוללת מאדם את הכשרות המשפטית לחתום על חוזים. כאשר צד נהנה מפירות החוזה ומקבל את השירות שהובטח לו - עמידה על טענת בטלות בשל פגם בכריתה בשלב מאוחר, נגועה בחוסר תום לב".
עו"ד אלון אברהמובעו"ד אלון אברהמוב
היא הדפה גם את טענת ביטול הסכם מטעם היזמית ובעליה. היא התרשמה שהביטול נזנח על ידי הצדדים בהתנהגות, והמתווך המשיך לפעול בהתאם לחוזה. כך עלה מעדות בא כוח תומכי הפרויקט, שסיפר שהתובע "חרש את הבניין דלת-דלת", והיה הגורם המניע שהסתובב בין הדירות והחתים דיירים אף בשלבים מאוחרים.
גם אדריכל הפרויקט העיד שהתובע "ממש ישב עליו" לקדם את הפרויקט, והמשיך להגיע לפגישות בעירייה לשם מטרה בשנים 2018 ו-2019.
בפסק הדין צוין כי "הנתבעים יצרו מצג כלפי התובע כי ההסכם ממשיך להתקיים, קיבלו את שירותיו ונהנו מהערך המוסף שהביא... הוא שהביא את 'חומר הגלם' – את הסכמות רוב הדיירים – שבלעדיהן לא היה פרויקט. הנתבעים נהנו מהשבחת המקרקעין, קיבלו היתר בנייה ונמצאים בשלבי ביצוע מתקדמים".
בנסיבות אלה נקבע שהודעת הביטול ירדה מהפרק וכי החוזה נותר בתוקפו, והיזמית ובעליה הפרו אותו באופן המזכה את המתווך בהפרשי תשלום ובפיצוי המוסכם. עם זאת, הפיצוי הופחת ב-80% בשל רשלנות חוזית תורמת מצד התובע בנושאי פשיטת הרגל ומאסרו.
בסיכום העניין חויבו היזמית ובעליה לשלם לו 585,695 שקל, המורכבים מיתרת התמורה המגיעה לו על פי ההסכם שטרם שולמה, הפיצוי החוזי המוסכם (לאחר הפחתתו), הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד כפיר בובליל • ב"כ הנתבעים: עו"ד אברהם זינגר • עו"ד אלון אברהמוב עוסק בתמ"א 38 • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין