מכירת חברת הסייבר הישראלית וויז (Wiz) לגוגל תמורת 32 מיליארד דולר שהושלמה היום (רביעי) אינה רק העסקה הגדולה בתולדות ישראל, היא גם אירוע בעל משמעות לשוק המט"ח. לפי ההערכות, ארבעת המייסדים - אסף רפפורט, רועי רזניק, ינון קוסטיקה ועמי לוטבק המחזיקים יחד יותר מ-30% מהמניות - יצטרכו לשלם מיסים בהיקף של כ-2.5 מיליארד דולר. הכסף של המייסדים צפוי להגיע כבר בשבועות הקרובים, וכדי למנוע זעזוע בשער החליפין, גיבשו בנק ישראל, רשות המיסים והחשב הכללי מתווה שלפיו הם ישלמו את המס בדולרים.
שער החליפין עובר באחרונה טלטלה. בימים הראשונים של מבצע "שאגת הארי" הדולר צנח מרמה של 3.14-3.12 שקלים ל-3.07-3.06 שקלים והתייצב בימים אלו סביב 3.1 שקלים. מאז אפריל 2025, התחזק השקל בכ-18% - לא רק אל מול הדולר, אלא גם מול כלל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל. מדובר בשינוי חד ומהיר שהפך את השקל לאחד המטבעות החזקים בעולם המפותח.
גביית מס במטבע אמריקאי על ידי רשות המיסים מהווה צעד חריג ביותר. המשמעות היא שהממשלה תקבל את ההכנסות ממיסים בדולרים, מבלי ליצור ביקוש מיידי לשקל בשוק המט"ח. אילו כל התקבולים היו מומרים מיד לשקלים לצורך תשלום המס, הייתה נוצרת זרימה משמעותית של דולרים לשוק המקומי - תרחיש שהיה מביא להתחזקות נוספת של השקל. ייסוף נוסף של המטבע המקומי היה עלול להכביד עוד יותר על היצוא - שהוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק. אמנם בנק ישראל היה יכול להתערב בשוק המט"ח ולרכוש דולרים, אבל מדובר בצעד שעלול להעיר את הספקולנטים בחו"ל, שהיו ממהרים "לעשות סיבוב" על המטבע הישראלי - על חשבון היצואנים.
אתמול הוריד משרד האוצר את תחזית הצמיחה של המשק מ-5.2% ל-4.7% בעקבות המלחמה; זאת, בזמן ש-2026 סומנה כשנת "תפנית" שבה המשק עובר ממלחמה להתאוששות כלכלית. כאשר השקל מתחזק יתר על המידה, הרווחיות של החברות הפועלות בשווקים הבינלאומיים נשחקת. לכן, החלטת רשות המיסים, ביוזמת בנק ישראל, על גביית המס בדולרים תקטין את הלחץ על שער החליפין בלי שיהיה צורך להתערב בשוק המט"ח. הכסף יעבור מרשות המיסים לחשב הכללי שצפוי להשאיר את רובו בדולרים לצרכים השוטפים של הממשלה (למשל, תשלום חוב הנקוב במטבע זה).
ובכל זאת, רוב הכסף (75%-70%) יגיע לכיסם של המייסדים שחיים בארץ וירצו להמיר את חלקו לשקלים כדי לבצע השקעות או לרכוש נכסים, כפי שעשה רפפורט שרכש נחלה ברשפון תמורת 40 מיליון שקל; ואולם מדובר בתהליך שיהיה הדרגתי ומבוזר יותר, שלא ייצור זעזוע חד בשוק המט"ח. בתקופה של מלחמה וחוסר ודאות גלובלי, שמירה על תנאים נוחים ליצוא ולתעסוקה אינה רק יעד כלכלי – אלא גם אינטרס אסטרטגי.
