בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את "קרנית" - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים – לפצות בת 70 בכ-120 אלף שקל בגין תאונת פגע וברח שהתרחשה לפני כעשור. האישה אמנם הציגה שתי גרסאות שונות לאירוע, אך השופטת קרן שמש קבעה שאין בכך כדי לערער את אמינותה משום שמדובר בעולה שהשפה העברית אינה שגורה היטב בפיה.
התובעת סיפרה שב-2015 הגיעה באוטובוס מגדרה לאשדוד על מנת להשתתף בהלוויה של קרוב משפחה. אחרי שירדה בתחנה החלה לצעוד וביקשה לחצות כביש, כשלפתע הגיע רכב שפגע בה בעוצמה והטיח אותה על הכביש.
1 צפייה בגלריה
אמבולנס
אמבולנס
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
הנפגעת, שעבדה בזמנו כעובדת ניקיון בעיריית גדרה, נעזרה בעוברי אורח שהושיבו אותה על ספסל, ובמקביל הרכב הפוגע נמלט מהמקום מבלי להשאיר פרטים. היא פונתה על ידי בנה לבית החולים ולדבריה סובלת מאז מכאבים קשים וממגבלות תנועה שבגללם איבדה את עבודתה ונותרה מובטלת עד היום.
הנתבעת – קרנית - האמונה על פיצוי נפגעי תאונות דרכים במקרים שבהם זהות הפוגע אינה ידועה, לא מיהרה לשלם לה פיצוי. היא טענה בין היתר שהנפגעת העלתה במשטרה ובבית החולים גרסה אחרת לזו שבתביעתה, ולפיה נפגעה בכלל במהלך עלייתה לטרמפ ולא כהולכת רגל. "קיומה של גרסה עובדתית שונה לנסיבות התאונה שוללת את טענותיה של התובעת ואת זכאותה לפיצוי מהנתבעת", נטען.
לפי הגרסה הנוספת של התובעת, במהלך עלייתה לטרמפ החל בעל הרכב שאינו מוכר לה לנסוע והיא נחבלה בטרם השלימה את כניסתה אליו. השופטת שמש קבעה שעצם העלאת הגרסה הנוספת לא מערערת את אמינותה של התובעת ולא מצדיקה את דחיית תביעתה.
עו"ד אליהו קייקובעו"ד אליהו קייקוביקיר עמוס
"התרשמתי כי המחלוקת והבלבול העובדתי שנוצרו בהליך דנן נובעים במידה רבה מקשייה של התובעת למסור את הפרטים המדויקים של נסיבות התאונה", כתבה. "התובעת היא אישה מבוגרת, פועלת ניקיון, עולה מאתיופיה שהעברית אינה שגורה בפיה, ובעת שמיעת עדותה ניכר כי היא אינה מתמצאת באופן שבו מתנהלים הליכי דיווח למשטרה, חקירה ומשפט, לשון המעטה".
בפסק הדין תוארה התובעת כאישה ישרה ונורמטיבית, הנעדרת מניע לשקר או להסתיר את זהות הרכב הפוגע, וכי קשייה האישיים והעובדה שמדובר בתאונת פגע וברח הם המונעים את איתור הנהג האחראי לתאונה. כך או כך, הגרעין העיקרי של גרסתה - שלפיו היא נפגעה מרכב לא מוכר ונפלה על הכביש בזמן שהייתה לבדה בדרך להלוויה - נותר בעינו.
השופטת קבעה שהנפגעת אף עמדה במבחן "השקידה הסבירה" לאיתור פרטי הנהג הפוגע, כתנאי לקבלת פיצוי מקרנית, שכן היא פנתה למשטרה אחרי התאונה, וזו מצדה בחרה שלא לקיים חקירה: "נוכח קשיי השפה ופערי המנטליות לא סביר לצפות כי תפעל מעבר לכך לאיתור הנהג הפוגע, מקום בו גם המשטרה לא מצאה לנכון לגבות ממנה הודעה מסודרת".
לפיכך חויבה קרנית לפצות אותה ב-101,979 שקל עבור נזקיה השונים כתוצאה מהתאונה - כגון הפסדי שכר, עזרת הזולת והוצאות רפואיות – בתוספת שכר טרחת עו"ד של 18,460 שקל ואגרת בית משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד גיא סקוב • ב"כ הנתבעת: עו"ד אורי ירון • עו"ד אליהו קייקוב עוסק בנזקי גוף ותאונות • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין