חוסכים על חשבון הצרכנים או מאחדים כוחות לשם חיזוק ההגנה על צרכנים? התוכנית הוותיקה לביטול המועצה לצרכנות יוצאת לדרך והיא תמוזג ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, כך עולה מהצעה של שר הכלכלה ניר ברקת, שתעלה ביום ראשון הקרוב לאישור בישיבת הממשלה.
"במסגרת התוכנית תפורק המועצה הישראלית לצרכנות, ותחומי פעילותה וסמכויותיה יועברו לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שתהפוך לגוף הממשלתי הבלעדי בתחום זה", נמסר ממשרד הכלכלה. "המהלך נועד ליצור כתובת אחת וברורה לציבור הצרכנים, כחלק מהמדיניות שנועדה להציב את טובת הצרכן בראש סדר העדיפויות".
ההבדל בין שני הגופים הוא שבעוד שהמועצה לצרכנות שהוקמה ב-1970 היא גוף עצמאו שמסייע לצרכנים במקרים פרטיים ומצטרף לתביעות ייצוגיות, הרשות להגנת הצרכן שהוקמה ב-2010 היא רשות ממשלתית שבסמכותה לתת הוראות לשוק ולפקח עליו. היא בעצם פועלת כגוף אכיפה ממשלתי פנים-משרדי ועצמאי. האיחוד ביניהן יכול בהחלט להעצים את כוח הרשות.
האיחוד יביא לקיצוץ בתקציב או להגדלתו? תלוי איך מסתכלים על זה
האמנם הצרכן עומד בראש סדר העדיפויות של המהלך או שמא חיסכון למדינה? לפי ברקת, לתקציב הרשות להגנת הצרכן יתווספו 7.2 מיליון שקל בעקבות חיסול המועצה לצרכנות, אך תקציבה השנתי השוטף של המועצה (הפועלת כחברה ממשלתית ללא כוונת רווח) נע בשנים האחרונות בין כ-10 עד 14 מיליון שקל בשנה (כולל תוספות בסוף השנה) והצטמק לכ-5 מיליון שקל השנה (וכך גם בשנים האחרונות). זה קרה משום שלמועצה אין מנכ"ל והיא פועלת במתכונת מצומצמת של 20 עובדים.
המימון מועבר למועצה ישירות מתקציב המדינה דרך משרד הכלכלה והתעשייה ומעוגן בבסיס התקציב השנתי, לצד הכנסות או תקציבים ייעודיים קטנים יותר שמגיעים לעיתים מפרויקטים מיוחדים או מקרן התובענות הייצוגיות.
תקציב המועצה הישראלית נחשב לנמוך יחסית לגופים מקבילים בעולם ואף נעשו בעבר ניסיונות חקיקה בעבר להצמיד אותו לנוסחה קבועה של כ-2 שקלים לתושב כדי להעניק לו יציבות.
חיסכון על חשבון הצרכנים או לטובתם?
במקביל, תקציבה המאושר של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ל-2026 עומד על כ-31.27 מיליון שקל. הוא נחלק לתקציב שכר: כ-21.3 מיליון שקל (המשמשים למימון כ-50 תקני כוח אדם, בהם חוקרים, מפקחים ומשפטנים); ולרכש, תפעול ופעילות כ-10 מיליון שקל, שמתוכם כ-5.6 מיליון שקל מוגדרים כתקנה ייעודית לפעילות הפיקוח, מחקר, רגולציה וניהול מערך האכיפה והקנסות בשטח.
התקציב של הרשות גבוה משמעותית מזה של המועצה לצרכנות גם כיוון שהיא מחזיקה בסמכויות שלטוניות הכוללות ניהול חקירות פליליות, הטלת עיצומים כספיים נגד חברות מפרות, והוצאת הנחיות רגולטוריות מחייבות לשוק.
בשנים האחרונות התנהלו דיונים בוועדת הכלכלה במטרה לעגן את תקציב הרשות בחקיקה סטטוטורית קבועה ולהגדילו בהדרגה לכ-45 מיליון שקל, כדי לאפשר הרחבה של מערך המפקחים והגברת ההרתעה מול עוולות צרכניות שכיום היא דלה ביותר.
בהחלט קיימת כיום חפיפה בין פעילות המועצה לבין פעילות הרשות בתחומים שונים, בהם פניות ציבור, הסברה, מחקרים, ליווי צרכנים וקידום מדיניות צרכנית - מצב היוצר כפילויות, בזבוז משאבים ובלבול בקרב הציבור באשר לגוף אליו יש לפנות. איחוד הפעילות הגיוני וגם יחסוך את משרת מנכ"ל המועצה ושכירויות, אבל העתיד יאמר אם הוא נעשה לטובת הצרכנים או לשם חיסכון על חשבונם.
יש לקחת בחשבון שעל הרשות להגנת הצרכן והעומד בראשה מופעלים לחצים רבים מצד לוביסטים וארגונים המייצגים רשתות שיווק (למשל בנושא סימון המחירים ומדבקות המחיר על גבי מוצרים), בשל היותה גוף שמכתיב מדיניות בעוד שהמועצה לצרכנות נטולת לחצים כאלה. האיחוד ייתן עוצמה לראש הרשות והלחצים עליו מטעם אינטרסנטים יגדלו.
ממשרד הכלכלה נמסר כי כל העובדים של המועצה לצרכנות ייקלטו ברשות. בנוסף לזה בזכות הגידול בתקציב שהאיחוד הזה יביא יתווספו תקנים חדשים לרשות.
כן נמסר בהודעה לעיתונות ש"המהלך צפוי להביא לחיסכון תפעולי, ייעול עבודת הממשלה, חיזוק הוודאות הרגולטורית והעצמת יכולת המדינה להעניק לציבור הצרכנים שירות מהיר, מקצועי ואפקטיבי יותר.
"במסגרת ההחלטה, יוקצו לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן 7.2 מיליון שקל נוספים מדי שנה, לצורך חיזוק יכולות הרשות, הרחבת סמכויותיה והטמעת פעילות המועצה בתוך מערך ההגנה הממשלתי על הצרכן. המהלך יאפשר לרשות למנף את סמכויות האכיפה, הפיקוח והחקירה של הרשות יחד עם הסיוע המשפטי לצרכנים, באופן שיגביר את ההרתעה מול עוסקים מפרים, יחזק את הציות לחוק ויביא לשיפור משמעותי בהגנה על הצרכן הישראלי".
שר הכלכלה והתעשייה ח"כ ניר ברקת מסר: "מדובר בצעד חשוב ומשמעותי שכל כולו לטובת הצרכן הישראלי. האיחוד יביא להתייעלות חסרת תקדים וישים סוף לכפילויות במערכת. במקום שני גופים נפרדים שמחזיקים במשרות ובתפקידים כפולים, אנו מרכזים את כלל הפעילות תחת קורת גג אחת תחת משרד הכלכלה והתעשייה. המהלך הזה יביא לחיסכון כספי משמעותי לקופת המדינה וליעילות מוגברת של מערכות האכיפה והסיוע. בסופו של דבר, הציבור יקבל כתובת אחת ברורה, חזקה ואפקטיבית, שתדאג ותעניק שירות מהיר וטוב יותר לכל אזרחי ישראל".
