היתרון היחסי שממנו נהנתה ישראל בשיעור בעלי ההשכלה האקדמית בהשוואה בינלאומית נשחק באופן ניכר לאורך שני העשורים האחרונים, כך עולה מסקירה תקופתית שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. בשנת 2000 דורגה ישראל במקום השלישי מבין מדינות ה-OECD, עם שיעור אקדמאים של כ-41% בקרב בני 25-34. אולם עד שנת 2024, למרות עלייה מתונה בשיעור המשכילים, צנחה ישראל למקום ה-20 בלבד מבין מדינות ההשוואה, עם שיעור של כ-47% בעלי השכלה אקדמית - נמוך אף מהממוצע ב-OECD.
לפי הסקירה, שחיקת המעמד היחסי של ישראל נובעת מכך שקצב העלייה בשיעור האקדמאים בישראל היה מתון משמעותית מזה שנרשם ברוב מדינות ההשוואה, ולמעשה הגידול בשיעור בעלי ההשכלה האקדמית בתקופה זו היה הנמוך ביותר בקרב מדינות ה-OECD, פרט לפינלנד.
במקביל, מספר הלומדים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל דווקא המשיך לגדול: מכ-171 אלף סטודנטים בשנת 2000 לכ-290 אלף בשנת 2024 - עלייה מצטברת של כ-70%. עם זאת, קצב הגידול השנתי, שעמד על כ-2.6% בממוצע לאורך התקופה, הואט לכ-1.1% בלבד בין השנים 2024-2020, קצב איטי יותר אפילו מקצב גידול האוכלוסייה.
חלק ניכר מהתמונה מוסבר בפערים מבניים מתמשכים בין קבוצות האוכלוסייה בישראל. בקרב גברים יהודים לא-חרדים ניכרת החל משנת 2010 סטגנציה בשיעורי ההשתלבות במערכת ההשכלה הגבוהה, כאשר השיעור עומד על כ-39%, בניגוד למגמת העלייה שנרשמה בעשור הקודם.
לעומת זאת, בקרב גברים ערבים נרשמה מאז 2010 עלייה משמעותית עד כדי הכפלה בשיעור הסטודנטים במופע ראשון, המגיע כיום לכ-49.7% - מגמה שהחוקרים מייחסים, בין היתר, לתוכניות ההנגשה הרב-שנתיות של ות"ת לחברה הערבית ולתוכנית החומש שהחלה ב-2015. בקרב גברים חרדים נרשמת אף היא עלייה, לשיעור של כ-39.5%, אך בקצב איטי יותר מזה שנרשם בקרב הצעירים הערבים.
בקרב נשים, המגמה מורכבת אך עקבית: לאורך כל התקופה שיעורי ההשתלבות של נשים גבוהים מאלה של גברים בכל קבוצות האוכלוסייה - כיום כ-54% בקרב יהודיות לא-חרדיות, כ-56.3% בקרב חרדיות וכ-69.9% בקרב ערביות. חלה עלייה כללית בשיעור ההשתלבות בכלל הקבוצות, אולם בשנים האחרונות ניכרת יציבות בשיעור ההשתלבות של נשים חרדיות ושל יהודיות לא-חרדיות, בעוד שבקרב נשים ערביות נמשכה מגמת העלייה עד לשנת 2022, ומאז 2023 ניכרת אף היא יציבות. הפער ביחס לנשים יהודיות לא-חרדיות, לפי הסקירה, נותר משמעותי.
באגף הכלכלן הראשי מדגישים כי לירידה במעמדה היחסי של ישראל בהשכלה אקדמית עשויה להיות השלכה כלכלית משמעותית, לנוכח הפרמיה החיובית בשכר שממנה נהנים בעלי השכלה אקדמית בשוק העבודה - פרמיה שאינה אחידה בין קבוצות האוכלוסייה ומושפעת הן מסוג המוסד האקדמי והן מתחום הלימודים. במחקר קודם בנושא צוין כי הפרמיה בשכר הגבוהה ביותר נרשמת דווקא בקרב בוגרי תחומי ההיי-טק, ללא קשר לסוג המוסד הלימודי.
