מחלבת טרה במתקפה נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והרפורמה במשק החלב שהוא דוחף, במטרה לקדם יבוא: טרה מסרה לוועדה למיזמים ציבוריים, הדנה ברפורמה, שהיא תומכת בעמדת הרפתנים ויועמ"שית הכנסת לפיה אין מקום לדון ברפורמה במסגרת חוק ההסדרים וסבורה כי הצעת התיקון לחוק תכנון משק החלב, במתכונתה הנוכחית, יוצרת "הסדר חריג וחסר תקדים הפוגע פגיעה קשה בזכות הקניין ובחופש העיסוק".
יש לה גם התנגדות פרטנית לרפורמה: הרפורמה תגרום לה הפסדים כבדים, שכן היא מחייבת "מחלבות גדולות" לרכוש חלב ב"מחיר מוגן" מיצרנים מקומיים – מחיר שמחליף את מחיר המטרה שנקבע על ידי המדינה. לפי טרה, היא כלל אינה מחלבה גדולה.
לדעתה יש לשנות את המחיר המוגן ממזערי לקבוע, לפצות את המחלבות ולהטיל מס קנייה שיחול על היבוא: "אם על ענף מוצרי החלב לשאת בנטל של הגנה על יצרני החלב הישראליים הוותיקים, מדוע שיישאו בנטל רק המחלבות הישראליות ולא גם מחלבות הענק הזרות שייצאו מוצרי חלב לישראל?", תוהה החברה בחוות דעתה. "מנגנון המחיר המוגן של החלב שמשרד הכלכלה מציע הוא מנגנון חסר היגיון ובלתי מעשי לחלוטין. זו אינה 'הערכה מקצועית' שיוכל שר האוצר לעשות טוב יותר או פחות, אלא משימה חסרת היגיון מיסודה. מדוע תשלם טרה בהפסדים על הערכות שגויות של שר אוצר?".
האוצר לא ניהל דיון עם טרה
עוד היא טוענת כי "פתיחה גורפת של היבוא תוביל לצמצום משמעותי מאוד ומהיר מאוד של היקף פעילות משק החלב בישראל, והיא אינה יכולה להיעצר רק אצל יצרני החלב ולהתעלם מהמחלבות, אך משרד האוצר לא ניהל דיון רציני עם טרה – וככל הידוע גם לא עם מחלבות אחרות – על המשמעויות הקשות שיהיו לרפורמה כה אגרסיבית על פעילותן".
לטענת טרה, הרפורמה תשפיע לרעה על תעסוקה בפריפריה (מחלבת טרה ממוקמת בנתיבות), על ביטחון המזון בישראל ועל האספקה השוטפת של מוצרי חלב בסיסיים במשק. "פעילות של טרה תורמת לשמירה על מחירים סבירים לצרכנים וליציבות משק החלב כולו", נכתב בפנייה. "בכך, טרה אינה רק שחקן עסקי, אלא אף גורם בעל חשיבות ציבורית שתורם לביטחון התזונתי ולחוסן הכלכלי של המדינה.
"יישום הרפורמה במתכונתה הנוכחית עלול לפגוע קשות במחלבות, לערער את עמידותו וחוסנו של משק החלב המקומי, ולפגוע ביכולתו להבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו בזמני חירום, לרבות בתקופות של מלחמה, מגפות או משברים גלובליים אחרים".
עוד טוענת החברה שהיא הפסדית ממילא, ושהחלשתה עלולה לפגוע ישירות בציבור הצרכנים ולהגביר את התלות ביבוא.
טרה מחלבה קטנה?
לטענת טרה, הגדרתה בהצעת החוק כאחת משלוש המחלבות הגדולות היא פגיעה קשה ו"אחיזת עיניים". לפי הנתונים שהציג משרד האוצר עצמו בנייר הרקע לוועדה, לטרה יש נתח שוק של 10% בלבד, שקרוב לזה של מחלבת גד שמחזיקה ב-6% מהשוק. לעומת זאת תנובה היא בעלת מונופול עם נתח שוק שגדול פי 4.6 מטרה, ושטראוס היא בעלת מונופול נוספת שלה נתח שוק גדול פי 2.5 מטרה – כך נכתב. (יצוין כי טרה נמצאת בבעלות החברה המרכזית למשקאות קלים, שנטען שהיא מנצלת את כוחה העודף בשיווק קוקה קולה כדי לקדם את מוצרי טרה.)
"גם כשמציג האוצר מיהם 'שני השחקנים הגדולים ביותר' בקטגוריות שונות של מוצרי חלב, ניתן לראות שמכל הקטגוריות שהוצגו טרה מופיעה רק בקטגוריית גבינה צהובה, שם לטרה יש 12% למול 69% של תנובה. ואם היה משרד האוצר כולל בגרף את קטגוריית הגבינות המלוחות, ניתן היה לראות שבקטגוריה זו מובילה מחלבת גד לצד תנובה עם נתחי שוק דומים של כ-40% כל אחת".
טרה מודה שאכן שיעור הרכש שלה של חלב גולמי דומה לזה של מחלבה גדולה ועומד על כ-17.3%; בדומה לשטראוס ופחות משליש משיעור הרכש של תנובה. אלא שכ-6% מתוך רכש החלב של טרה לא משמש כלל את טרה עצמה, אלא מועבר למחלבות קטנות שאינן קולטות חלב ישירות מיצרני החלב (הרפתות). כ-6% נוספים משמשים בין היתר לייצור שמנת גולמית לתעשיית הגלידות ולמחלבות קטנות. עיקר הסיבה לרכש הזה היא כי 40% ממוצרי טרה מפוקחים ודורשים יותר חלב, אם כי טרה צמצמה את ייצור המפוקחים בשנים האחרונות.
חלב זול מרומניה ופולין
לפי משרד האוצר עצמו, לאחר הרפורמה צפויה טרה לתחרות עזה מול מוצרי מחלבות מאירופה, שרוכשות במדינותיהן חלב גולמי במחיר נמוך משמעותית. טרה רוכשת חלב גולמי במחיר שגבוה לדוגמה ב-25% מהמחיר בפולין וב-54% מהמחיר ברומניה. עוד לפי משרד האוצר עצמו, מדובר במחלבות שנהנות במדינותיהן מעלויות ייצור נמוכות בהרבה בהשוואה לעלות הייצור בישראל.
בנוסף, טוענת טרה, לאחר הרפורמה תצטרך טרה להתחרות גם מול מחלבת גד ומחלבות "קטנות" נוספות, שלפי משרד האוצר עצמו צפויות לרכוש חלב גולמי נוסף שייצרו הרפתות הישראליות הגדולות מעבר למכסות "המוגנות" ושיימכר לאותן מחלבות במחיר נמוך מהמחיר שתחוייב טרה בחוק לשלם על "חלב מוגן".
למעשה, טוענת טרה, משרד האוצר מניח בצדק שלא תהיה כדאיות כלכלית למחלבות לרכישת "חלב מוגן במחיר מוגן" מיצרני החלב "המוגנים", והפתרון שהוא מציע הוא לכפות על חלק מהמחלבות – כולל טרה – לרכוש את החלב ולשלם תשלום עודף ליצרנים שהמדינה החליטה להגן עליהם.
גבינה צהובה בהפסד
טרה טוענת שלאחר הרפורמה, סביר להניח שלא תהיה לה כל אפשרות כלכלית למכור גבינה צהובה בישראל (גבינת נעם), אלא במחירי הפסד.
לפי החוק המוצע, כדי להמשיך להפעיל מחלבה שתייצר חלב שתייה טרי, טרה תהיה חייבת לרכוש "חלב מוגן" ישראלי ולייצר ממנו גם גבינה צהובה – שתימכר במחירי הפסד. "מה אז?! האם ועדת המחירים תתחשב בקביעת המחיר המפוקח של חלב השתייה בעלות הגבוהה שיש לייצר ולמכור בהפסד גבינה צהובה?!", כך נכתב.
אם כך, נאכל גבינה צהובה מיבוא. רק שלטענת טרה, פתיחה נרחבת של משק החלב ליבוא, ובפרט בקטגוריות מוצרים בעלות חיי מדף ארוכים כמו גבינות צהובות, צפויה להשליך גם על מוצרים נוספים: "צמצום יכולת הוויסות עלול להקטין את כדאיות קליטת החלב הגולמי ואת הביקוש לתשומה זו", היא טוענת. "במצב כזה, חיוב מחלבה לרכוש 'חלב מוגן' בהיקפים מחייבים – כאשר ההקצאה נקבעת בעיקר לפי נתוני השנה הקודמת ותוך הנחה שגויה כי ביקוש במחיר 'מוגן' שקול לביקוש במחיר 'חופשי' – עלול להוביל להפסדים מתמשכים ולפגיעה בכושר התחרות וביכולת לתכנן פעילות עסקית".
