1 צפייה בגלריה
משפט כסף אילוס אילוסטרציה
משפט כסף אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה פיצוי של כחצי מיליון שקל לרוכשי דירה ברחוב שרי ישראל בעיר בשל הפרת חוזה המכר ואיחור במסירה. השופט אמיר דהאן קבע כי היזמיות הפרו את הבטחתן בחוזה לספק לתובעים מרפסת מרווחת וגדר עדינה מזכוכית שתפריד בין הדירה לרחוב.
התובעים חתמו על הסכם המכר בשנת 2010, ובמעמד החתימה הוצגו להם הדמיות של הדירה. לדבריהם, בהדמיות הוצגה להם מרפסת בשטח של 82 מ"ר וגדר זכוכית עדינה בגובה 90 ס"מ שתחצוץ בין החלון לרחוב.
בתביעה לפיצויים שהגישו נגד היזמיות במאי 2015 הם טענו כי בניגוד למובטח, בפועל נמסרה להם דירה עם מרפסת בשטח של 56 מ"ר וחומת בטון בגובה 1.8 מטר שחוסמת את אור השמש, הנוף והאוויר. בנוסף, לטענתם, הדירה נמסרה באיחור משמעותי.
היזמיות טענו להגנתן שהשינוי בבניית המרפסת והאיחור במסירה לא היו בשליטתן, ונבעו מדרישות של מוסדות התכנון. לגבי הגדר הן טענו כי היא לא הייתה אמורה להיות מזכוכית, והפנו למפרט המכר שם צוין כי תהיה בחיפוי אבן. הנתבעות הוסיפו כי הגדר לא מונעת מהתובעים נוף שכן מדובר בקומה נמוכה הצופה לבניין שממול.
השופט דהאן קבע כי התובעים הוכיחו שקיבלו את הדירה עם שני ליקויים מרכזיים, שכל אחד מהם מהווה חריגה יסודית מהחוזה. הוא ציין שהיזמיות התעכבו במסירת ההודעה על הקטנת המרפסת במשך יותר משלוש שנים, באופן שפגע ביכולתם למצוא עסקה כדאית אחרת לנוכח עליית מחירי הנדל"ן.
עו"ד אילן גולדנברגעו"ד אילן גולדנברגצילום: פיליפ מורו
עם זאת, הוא ביקר בעצמו בדירה והתרשם כי הפגיעה שמתארים התובעים משקפת תחושה סובייקטיבית ו"לוקה בהאדרה משמעותית". הוא ציין כי עדות הרוכשת - שסיפרה כי הדירה נקנתה רק בגלל אפשרויות האירוח במרפסת הגדולה וכי גדר הבטון גרמה לה דיכאון - היא גרסה מתפתחת שלא הותירה רושם חיובי.
מנגד ציין השופט כי התרשם לטובה ממנהל אחת היזמיות, שהעיד כי העיכוב במסירת הדירה נבע בין היתר מאילוצים תכנוניים ועבודות הרכבת הקלה שבוצעו באותה תקופה. השופט שוכנע כי אכן היה עיכוב מוצדק בהוצאת היתר הבנייה, אך עם זאת, קבע כי לאחר קבלת ההיתר הנתבעות התעכבו שלא לצורך במשך כשנה - וזו הפרת חוזה.
בהתאם לחוות דעת שמאי נקבע כי היזמיות ישלמו לרוכשים 298,075 שקל על הקטנת המרפסת ו-178,177 שקל על ירידת הערך שנגרמה מהחומה. בנוסף חויבו היזמיות לשלם לתובעים 25,956 שקל עבור האיחור במסירת הדירה והוצאות משפט בסך 13,075 שקל.
מנגד נקבע כי הנתבעות רשאיות לקזז מהסכומים שנפסקו ריבית פיגורים בסך 126,529 שקל בשל איחור של התובעים בתשלום התמורה וכל פיצוי שהן שילמו כבר לתובעים עבור האיחור במסירה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד שמואל קמיל • ב"כ הנתבעות: עו"ד שגיא תירוש ועו"ד כפיר לוי • עו"ד אילן גולדנברג עוסק בדיני מקרקעין • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין