(צילום: אלעד גרשגורן)
"אני מאוד אוהבת את האידאל שיש במקצוע הרפתנות, כי מעבר לזה שאני אוהבת בעלי חיים ואני אוהבת את העבודה, אני מרגישה שיש פה משהו הרבה יותר גדול, שזו באמת שייכות לארץ, שייכות למדינה, זה באמת ביטחון המזון". כך הסבירה גילת יצחק, רפתנית צעירה שעובדת ברפת אחיהוד, מדוע בחרה לעסוק בתחום החלב.
יצחק, שהשתתפה במפגש השנתי של ענף החלב שנערך השנה כמיטב המסורת לקראת חג השבועות, הדגישה כי קיימת חשיבות רבה לשמירה על יציבות הענף: "אנחנו רוצים ביטחון ורוצים לדעת שאנחנו עושים משהו שלא יתמוטט לנו אחרי זה מתחת לרגליים. לכן אני חושבת שמאוד חשובה היציבות. הדור הצעיר בסוף צריך להבין, זו אמנם באמת עבודה קשה. אבל אם זה לא יהיה, אם אנחנו לא נהיה, אז זה לא יהיה".
זיו זילברברג, רפתן צעיר ברפת בראשית בקיבוץ בית העמק, סיפר: "אני עובד כבר מגיל 13 ברפת. רפת זה כמו בית בשבילי, אני אשמח לחזור לרפת גם אחרי צבא. אנחנו דור העתיד. אנחנו אלה שנמשיך את העקבות של ההורים שלנו, של הסבא והסבתא שלנו, וזה חשוב שנלמד אחריות, נדע איך לגדל, לדעת איך לדאוג לעגל שרק נולד, איך לדעת לתת לו חלב".
"מחנכת עם אדמה בידיים: כשהציונות פוגשת את החדשנות בכיתת הרפת"
"אני מורה לתלמידים שבאים לעבוד ברפת, שבאים ללמוד רפת, ללמוד את עולמות החקלאות", סיפרה שרית יוקר, מנהלת הרפת של כפר הנוער ויצו, נהלל. "אנחנו בעצם מביאים גם חדשנות, מנסים להביא את הטכנולוגיה, העתידנות.
"אני חושבת שהמילה ציונות באמת מקבלת משמעות הרבה יותר חזקה היום, בגלל כל האירועים שאנחנו חווים. הילדים, התלמידים, חווים את זה כמובן, וברגע שהם נתקלים בעבודת אדמה, בעבודת חקלאות, עבודה שבעצם יכולה לפתוח הגשמה להמשך, לעתיד טוב יותר, אז זה חשוב לתת להם את זה. בלי חקלאות, מה אנחנו, מי אנחנו. והאדמה שלנו זה הניצחון שלנו, החלב שלנו זה הביטחון שלנו".
לדברי שר החקלאות, אבי דיכטר, "החקלאים הם עם אופטימי. היינו בתקופה קשה מאוד בעוטף עזה. למעט הרפת של כיסופים שנהרסה והיא נבנית עכשיו מחדש, כל שאר הרפתות עמדו ועומדות על הרגליים. חלק ניכר מהן עומדות על הרגליים בזכות רפתנים שבאו מכל הארץ, מרמת הגולן ועד הערבה, כדי לעזור לרפתנים. זו עזרה הדדית של של ישראלים, של רפתנים – זו וגאוות יחידה".
"הרפתנים נתנו את הדם במלחמה"
מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר, אמר: "ענף הרפת הוא ענף אטרקטיבי לצעירים, כי הוא ענף עם המון טכנולוגיה והמון חדשנות, וזה לשמחתנו מושך צעירים וצעירות לרפת. יש דור שני ודור שלישי ברפתות, אנחנו גם מכירים מקרים של דור רביעי".
שניידר התייחס גם לאתגרים העומדים בפני הרפתנים: "חשוב להגיד מילה גם על הנושא של המכסים עם ארצות הברית, במיוחד על רקע האירוע שהיה פה, ועל רקע ההוקרה לרפתנים. אנחנו לא מרגישים שזה מגיע לנו, אנחנו מרגישים שמגיע לנו יחס אחר מהמדינה ומהממשלה.
"הרפתנים שלנו נתנו את הדם תרתי משמע במלחמה הזאת, רפתות נפגעו, נבזזו, נהרסו. אנחנו המשכנו בתעצומות נפש מטורפות, בהקרבה של רפתנים, שהקהילות שלהם התפזרו לכל עבר. הם חזרו לרפתות ממש אחרי ימים אחדים, מתוך תחושת שליחות, לייצר את החלב, ולספק את מוצרי החלב לאזרחי מדינת ישראל, וזו התודה שהמדינה נותנת לנו.
"ביטחון מזון זה אחד הדברים הכי חשובים, כי קודם כל כמובן יש את הביטחון הפיזי והביטחון בכלל, אבל אחרי זה יש ביטחון המזון. כי מה זה שווה ביטחון אם אין מה לאכול".
