עוד שלב בצמצום הבירוקרטיה בענף הנדל"ן: על רקע הרפורמה לשיפור איכות ובטיחות המבנים בישראל וקיצור משך זמן הרישוי והבנייה נפתח לאחרונה מכון בקרה חדש בישראל. מדובר במכון בשם 'נקסט' שקיבל את רישיונו הרשמי ממנהל התכנון והוסמך על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ובכך הפך למכון הבקרה השמיני במדינת ישראל.
נזכיר כי המטרות המוצהרות של מכוני הבקרה הן בין היתר: לשפר את איכות הבנייה ובטיחות המשתמשים על ידי ייעול הליכי הרישוי, ביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע, וכן להבטיח את בטיחות ושלום הציבור. מכוני הבקרה פועלים כגוף מקצועי שמחליף למעשה רשויות שונות.
בראש המכון החדש יעמוד זאב בויקו שיכהן כמנכ"ל. אדריכלית אסתי פאליק תכהן כמנהלת תחום בקרת התכן ואדריכלית דניאל גזית תכהן כמנהלת תחום בקרת הביצוע במכון החדש.
במינהל התכנון שבמשרד הפנים האחראים על התחום מאשרים כי המכון החדש הינו השמיני במספר כאשר מכון הבקרה הקודם שהוקם החל לפעול ביוני 2024. "עד היום אושרו במכוני הבקרה למעלה מאלפיים היתרי בניה עם למעלה מ- 65 אלף יח"ד. בשנה החולפת מכוני הבקרה החלו לערוך בקרה גם על פרוייקטים של מסחר, משרדים, מבני ציבור ועוד, ובחודש ינואר צפויה להכנס לתוקף הרחבה נוספת של סמכויות מכוני הבקרה", כך נמסר.
ימית כהן, סמנכ"לית רגולציה במינהל התכנון: "הגדלת מספר מכוני הבקרה היא תנאי מהותי לייעול מערכת הרישוי והבנייה בישראל. יותר מכוני בקרה מביר לזמינות גבוהה יותר, מפחית צווארי בקבוק ועומסים, ומאפשר עמידה בלוחות הזמנים הקבועים בתקנות. בנוסף, תחרות מבוקרת בין מכונים תורמת לשיפור איכות הבקרה, להתמקצעות ולסטנדרטיזציה של תהליכים, תוך חיזוק אמון היזמים, המתכננים והרשויות בתוצרי הבדיקה. הרחבת היצע מכוני הבקרה אינה רק פתרון כמותי, אלא מהלך מערכתִי שמחזק את האחריות המקצועית, משפר את איכות הבנייה ומקדם ודאות ויציבות בתהליכי הרישוי".
"לא מעכב אבל גם לא מקצר"
בזמן שכלל הגורמים סבורים שהקמת מכון בקרה נוסף היא דרך בכיוון הנכון, יש חשש שזה לא יהיה מספיק כדי לקצר את התהליכים הקיימים או אפילו לעבוד בהיקף העבודה הקיים. תומר צליח, מנכ"ל חברת צליח רוטשילד וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ מסביר: "אנחנו מברכים על כך שעוד מכון נפתח ועל כל דבר שיקדם את התחום ויזרז את התהליכים. אנחנו מקבלים היום שירות טוב ממכוני הבקרה אבל עוד חודש, בינואר 2026, מכוני הבקרה יקבלו עוד סמכויות ואני מקווה שהם יוכלו לעמוד במשימה. בעיקר מדאיג אותנו שלא הוכשרו מספיק בקרים שיעבדו ואני חושש שעשוי להיות מחסור. צריכים עוד מכונים שיקומו ועוד בקרים שיוכשרו כדי שהמהלך הזה יוכל באמת להשפיע ולזרז את הבנייה".
תומר צליחצילום: שירי גרופרצליח מוסיף ומסביר כי מכוני הבקרה אומנם מעניקים לקבלנים מענה אבל עדיין רחוקים מהמתווה הרצוי בו הם היו אמורים להוות תחנה אחת בה ניתן לעשות את כל התהליך: "הרישוי מתחיל ברשות הרישוי, עובר שלבים כמו החלטת וועדה, ואחר כך עוברים לבקרה והשלמת תנאים בהחלטת ההיתר. מכוני הבקרה היו אמורים להיות המקום שנותן לך את כל המענה לשלב הרישוי. בפועל זה לא המצב. היו אמורים לפתור אותנו מכל הגורמים המאשרים אבל בפועל זה לא באמת קרה עד הסוף כי לא נותנים לנו מענה לחברת חשמל למשל או לתאגידי המים".
צליח מסכם ואומר כי, "נכון להיום מכוני הבקרה הם לא גורם מעכב אבל גם לא מקצר זמנים. צריך עוד כח אדם ועוד מכוני בקרה.
אבנר ורדצילום: אבי גרוסמן אבנר ורד, מנהל מחלקת התכנון בקבוצת הנדל"ן כנען מתייחס לנושא הרחבת הסמכויות הצפויה של מכוני הבקרה : "כחברה המקדמת מתחמים רבים הכוללים עירוב שימושים, הרחבת סמכויות מכוני הבקרה למבני מסחר, משרדים ומבני ציבור מהווה בשורה משמעותית. כל צעד שמפשט ומנגיש את הליך הרישוי הוא הכרחי לקידום הענף. כניסת השחקן השמיני לשוק מכוני הבקרה מעידה על ענף בעל פוטנציאל כלכלי משמעותי. זהו היתרון המובהק של השוק הפרטי - תחרות מביאה ליעילות ולשיפור השירות לטובת הענף כולו ותייעל את התהליכים".
ערן לשם וערן שקד, City Bee אדריכלים, סבורים שהקמת המכון השמיני היא צעד נכון: "הקמת מכון הבקרה השמיני היא צעד מבורך בשוק הבנייה הישראלי. כמשתמשים ותיקים במכוני הבקרה, אנו רואים בתהליך זה מנגנון שמשחרר את הוועדות המקומיות לעסוק בנושאים תכנוניים טהורים, ומקצר באופן משמעותי לוחות זמנים בשלב בקרת התכן ובמיוחד מול גופים כגון פיקוד העורף וגורמי הבטיחות. התחרות ההולכת וגוברת בין המכונים משפרת את איכות השירות והמהירות, וההרחבה של הסמכויות ומגוון הפרויקטים מתכתבת עם הצורך המובהק של שוק הבניה לקצר לוחות זמנים ככל הניתן. מדובר בעוד שכבת בקרה חיצונית שמטייבת את התכנון לרמת הביצוע ותורמת לשיפור התהליך הרגולטורי בענף הנדל"ן".
