בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה שרוכשת דירה שקיבלה אותה באיחור של כמעט שנה בגלל ליקויי איטום ורטיבות, תקבל פיצויים והוצאות של כ-120 אלף שקל. עם זאת, השופטת מיקה בנקי דחתה את עתירת הקונה לפסוק לטובתה גם פיצוי עונשי, וציינה שהתנהלותה גרמה למעמסה מיותרת על מערכת המשפט.
היזמית ביקשה למסור את מפתחות הדירה כבר בינואר 2020, אלא שהרוכשת פנתה לבית המשפט, שקבע שהנכס לא היה ראוי למגורים בשל הליקויים, ושהיא הייתה זכאית שלא ליטול חזקה עד לתיקונם, ולמעשה עד למועד המסירה בפועל, בנובמבר 2020.
1 צפייה בגלריה
חתימה על חוזה רכישת דירהחתימה על חוזה רכישת דירה
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
בתביעה אחרת שהגישה הרוכשת, בחלוף כשנתיים ממסירת הדירה, היא עתרה לקבלת פיצוי כספי בשל האיחור, בתוספת פיצוי עונשי בגין התנהלות היזמית בהליך הקודם, לרבות מרמה נטענת מצדה, כמו גם סירובה לכאורה לתקן את ליקוי האיטום.
"דונה" טענה מנגד שתחשיב מועד האיחור שהציגה התביעה שגוי, ושדרישת הפיצוי הנוספת הינה בגדר "כפל פיצוי", שממילא כבר נדחתה בפסק הדין הקודם. היא עתרה להפחית מתקופת האיחור הנטענת 120 ימים, בשל שינויים שביקשה הרוכשת.
עו"ד סמי זיתוןעו"ד סמי זיתוןצילום: עמית עדריאל
אבל השופטת בנקי הבהירה שדווקא היזמית היא שגילתה דעתה כי בפועל לא נצרכה לתוספת ימים בשל השינויים, שכן על פי הודעתה, בניית הדירה הסתיימה כבר בינואר 2020.
מסקנת השופטת הייתה שיש להכיר בדחייה מוסכמת של מועד מסירת הדירה עד לסוף ינואר 2020, "וזאת בלבד", ללא ניכוי תקופות נוספות. יוצא, אם כן, שעבור כתשעה וחצי חודשי האיחור שעד למסירת החזקה בנכס בפועל על "דונה" לפצות את הרוכשת ב-100,791 שקל.
בפסק הדין נדחתה עתירת הרוכשת לפסוק עבורה סכומים נוספים, בין היתר כפיצוי עונשי בגין התנהלות היזמית שאותה השוותה לעבירות חמורות: "התובעת מביעה נחרצות את תסכולה מהתנהלות הנתבעת, ואולם לא מדובר באותם מקרים חריגים וקיצוניים שהוכרו בפסיקה כ'מעוררי סלידה' וכמצדיקים פיצוי עונשי".
לפי השופטת, "העמדת התנהלות הנתבעת בשורה אחת עם מבצעי עבירות מין, עם רשלנות שגרמה למותם של נפגעים, ועם מקרה בו הוכרה אחריות הרשות הפלסטינית לאימון מחבל רוצח אינה ראויה, והיה מקום לסבור שיש לחייב את הטוען בהוצאות משפט בגין עצם העלאת טענה שכזו".
ברוח זו ייחסה השופטת לרוכשת יצירת מעמסה מיותרת על מערכת המשפט, משביקשה לפצל את תביעותיה, ולא לדון בגובה הפיצוי במסגרת ההליך הקודם, ובאכסנייה אחת: "התלבטתי אם התנהלות מכבידה זו של התובעת מצדיקה שלא לפסוק לזכותה הוצאות בגין ניהול ההליך דנן". לבסוף החליטה לחייב את "דונה" בהוצאות ושכר טרחת עו"ד מתונים בלבד, של 20.5 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד סמי זיתון עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין