בית המשפט למשפחה בראשון לציון אישר לאחרונה צוואת שהותיר אב שהלך לעולמו ובמסגרתה הוריש לבנו שהסתבך בפלילים 1,000 שקל בלבד, ואת רוב העיזבון השאיר לחמשת ילדיו האחרים ולגיסו. השופטת מירית פולוס דחתה את תביעת הבן לבטל את צו הקיום של הצוואה, וקבעה שהיא שהוגשה בשיהוי ניכר.
צו הקיום ניתן בינואר 2022, ורק ביולי 2024 פנה הבן, אסיר לשעבר, לרשם לענייני ירושה וביקש לבטל אותו. בהמשך התגלגל ההליך לבית המשפט והבן טען שרק בספטמבר 2023 הבין מעורך דינו שקיימת צוואה וחלקו בעיזבון אינו ברור.
לדבריו, אחרי שהומלץ לו להתייעץ עם עורך דין אחר בתחום הירושה, הוא קם בכעס ועזב את משרדו המשרד מבלי לראות את הצוואה. לטענתו רק בהמשך הוא נחשף לתוכנה המקפח, ואז הגיש את הבקשה לבית המשפט.
שם הוא טען שמדובר בצוואה הנגועה בהשפעה בלתי הוגנת, תחבולה, תרמית, הטעיה, מעורבות וזיוף, ועל כן מוצדק לבטל את צו הקיום שניתן. הוא ציין כי יש בידיו הקלטה המוכיחה זיוף של הצוואה, והגיש לבית המשפט תמלול שלה.
עו"ד ליבי פרידמנגד טענו אחיו וגיסו שאין לקבל את הבקשה נוכח שיהוי ניכר בהגשתה. הם הטיחו טענות קשות במבקש: לדבריהם הוא היווה נטל על הוריו, לא סייע להם, ויותר מכך - עזב את ביתם עם המטפלת שלהם, ועבר לגור עימה בדירה אחרת. הם הוסיפו שהוא נהג לאיים על אביו שיעביר לו כסף לקנטינה בכלא, ולימים נמנע מלהגיע להלוויה ולשבעה שלו, מפני שסירב לרשום על שמו את הדירה.
ואכן, השופטת פולוס קבעה שהבקשה לוקה בשיהוי ניכר, בן כעשרה חודשים, הנעוץ בהתנהלות הבן, ומכאן שאין הצדקה להיעתר לבקשתו ולבטל את צו הקיום שניתן. בעניין התמליל שצירף היא ציינה שכלל לא ברור אם ההקלטה חוקית וקבילה ומתי הגיעה לידיו, ובכל מקרה אין בה הוכחה לזיוף. כמו כן, יתר טענותיו נגד תוקף הצוואה לא נתמכו במסמכים.
עו"ד רחלי יצחקי פריד"בחירתו של המבקש לא לראות את הצוואה שהחזיק בא כוחו, לא יכולה להוות הצדק לשיהוי המשמעותי בנקיטת ההליך המשפטי", כתבה. "כך בוודאי כאשר תוכן הצוואה היה ידוע לו, שכן המבקש מציין ששמע פרטים מעורך הדין, דבר שעורר בו כעס ומרמור".
היא סיכמה שמלוא העובדות הנדרשות היו בידיעת היורש המקופח, אך הוא בחר בעצמו להמתין זמן ממושך טרם הגשת הבקשה, "ללא הסבר סביר כלשהו, ותוך שהוא מציין את אופיו הרגזני כנימוק לחוסר המעש. טענות אלו לא ניתן לקבל".
בפסק הדין הובהר שלפי חוק הירושה נדרש להגיש בקשה לביטול צו קיום צוואה "בהזדמנות הסבירה הראשונה", כלומר להיעשות על רקע הזמן שנקצב בתקנות להגשת התנגדות לצוואה - שבועיים מיום הפרסום.
"'ההזדמנות הסבירה הראשונה' איננה תקופה בלתי מוגבלת להגשת בקשה לביטול הצו", חידדה השופטת. "פרק הזמן שנקבע בתקנות לצורך הגשת התנגדות יכול וצריך לטעמי לשמש כאבן בוחן לסבירות התקופה". לפיכך היא הורתה על דחיית הבקשה תוך חיוב הבן ב-8,000 שקל הוצאות משפט לטובת הזוכים בעיקר העיזבון.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש: עו"ד רועי בן ברוך
• ב"כ המשיבים: עו"ד עשהאל סלומי
• עו"ד ליבי פריד ועו"ד רחלי יצחק פריד עוסקות בירושות וצוואות
• הכותבות לא ייצגו בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
