מדוע אין מפתחים את הפריפריה? הטענה השחוקה נשמעת שנים ארוכות, כשהיא מלווה תמיד בדרישה לתקציבים, ומבוססת על הרעיון שכסף יפתור הכול. אבל הפריפריה של 2022 היא לא זו של שנות ה־50, ה־60 או ה־70. לא מעט דברים ניתן לעשות כיום כדי לגרום ליישוב לצמוח ולהעניק הרבה יותר שירותים לתושביו, אפילו שהוא רחוק מהמרכז. אחד מהיבטים המשמעותיים שיכולים לחולל שינוי משמעותי, קשור במתחמי תעסוקה, מסחר ותעשייה. בחשיבה נכונה ובתכנון כולל וארוך טווח אלה יוכלו לשנות את פני הפריפריה, למשוך אליה גם תושבים חדשים ואפילו, אולי, להביא להקלה במחירי הדירות הגואים. יצאנו לבדוק מה קורה בארבע ערים בצפון ובדרום, איך מקדמים הקמה של מתחמי תעסוקה לפריפריה, מה תפקיד המדינה, מה תפקיד הרשות המקומית, מי מדבר במקום לעשות ומי עושה במקום לדבר.
דימונה: יחס אישי, תכנון מוקדם וסבסוד
בדימונה פועלים בשנים האחרונות כדי לתכנן ולהגדיל משמעותית את היקף המסחר והתעסוקה. בני ביטון, ראש העירייה, מסביר: " יישוב המבקש למשוך אליו תושבים חדשים ולחילופין להשאיר תושבים קיימים, חייב בראש ובראשונה לדאוג לתעסוקה. הייטק, לואוטק או כל עבודה אחרת. במהלך העשור האחרון פעלה העירייה ועדיין פועלת להכנת תוכניות מפורטות למימוש תוך הסתכלות ותכנון לטווח ארוך. זאת מתוך ההבנה, כי מלאי הקרקע למסחר ולעסקים נמצא בחסר, והקרבה למסילת רכבת יכולה לשנות בצורה בלתי רגילה את שינוע הסחורות, וגם מתוך ההבנה, כי תוואי נתיבי הגז, הנמצא בתוך שטחי התעסוקה והמסחר, ייתן מענה וחיסכון בעלויות אנרגיה לאותם יזמים עתידיים". פעילות התכנון היזומה של העירייה יוצרת את התשתית, אך נשאלת השאלה כיצד ניתן למשוך יזמים למתחמים העתידיים. על כך משיב ביטון: "לעניות דעתי, סבסוד הקרקעות על ידי משרד הכלכלה וכן מתן תמריצים ליזמים, לצד לשיפור ושדרוג התחבורה והכבישים, יהיה בהם כדי להביא יזמים לעיר". לשאלה האם יש בכוחו ועוצמתו של ראש רשות, עיר או מועצה, לעשות מהלכים שיובילו וישפיעו על הבאת תעסוקה ליישובו? משיב ביטון: " זה תלוי בהרבה תנאים, אבל בשורה התחתונה התשובה חיובית.
אין לי ספק, כי ניתן לייצר ערך ואטרקטיביות ליזמים, באמצעות יצירת סביבה תומכת ומותאמת, שתכלול מוסדות הכשרה מקצועית, משרדי ממשלה תומכים, גופים עסקיים שותפים וכו׳. אני אישית מלווה כל יזם ומצוות אליו את האנשים הרלוונטיים (מהנדס העיר, הקרן לפיתוח דימונה ועוד), אשר משפיעים באופן ישיר על הפיתוח ועל העלויות של היזם על הקרקע, קידום ירידים שונים ועוד.
עיריית דימונה מקבלת לא מעט פניות מאנשים שרוצים קרקע או חנות להשכרה או מיזמים הדורשים מבני משרדים – ואני פועל רבות מול משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי למלא אחר בקשותיהם". באשר לסיוע הנדרש מהמדינה, משיב ביטון: "המדינה צריכה להקל על הליכי ההקצאות הן במכרז והן בשיווק עם אחרים. כמו כן, וחשוב מכך, לאפשר בהליך מזורז אישור עירוב שימושים במגרשים קיימים או לא שמישים. לדעתי, מסחר ותעסוקה הם הבסיס לעיר. אם תהיה עבודה, יגורו בה, אם יגורו - יצרכו שירותים ויקנו בה, והעיר תמשיך להרוויח מכך באמצעות ארנונה לצורך פיתוח בעיר ופרויקטים בין השאר מתקציב זה". ביטון מונה שורה של מהלכים שיש לקדם, אם באמצעות הרשות המקומית ואם בסיוע המדינה, כדי לאפשר הקמה של מתחמי תעסוקה ומסחר ולפתח את ערי הפריפריה: "הדרך להפוך את הפריפריה למרכז היא באמצעות מספר דרכי ביצוע. למשל קידום תשתית סטטוטורית לפיתוח העיר ברמת תוכנית כוללנית, ותוכניות מפורטות לביצוע אזורי תעסוקה משולבים עם מסחר ושירותים. בערים רבות יש אזורי תעסוקה מאושרים, אך לא ממומשים. כמו כן יש לפעול, על־פי תכנון מבוסס ניתוח, לגבי תמהיל השטחים הדרוש לתעסוקה, לוגיסטיקה, תעשייה וכיוצא בזה, ויש לעודד השקעות באזורי תעסוקה בפריפריה על ידי הטבות במס, סיוע של המדינה במענקים וכיוצא בזה, ולא פחות חשוב זה פיתוח התשתיות על ידי הרשות המקומית במימון המדינה".
עוד לדבריו, יש ליצור תשתית תחבורה טובה ויעילה למרכז התעסוקה בתחבורה ציבורית, לנהל את מוקדי התעשייה או התעסוקה ברמה האזורית ולהביא לייעול המתחמים על ידי הקמת מערכי שירות משותפים לחשמל, שפכים ועוד. "אני מאלה שסבורים, כי למרות 'מגפת הביורוקרטיה' בישראל, עדיין אפשר להתגבר על חסמים רבים ולפשט את התהליך", מסכם ביטון.
אשקלון: חיבור מתחם התעסוקה לעיר ותוכניות הכשרה
לאחרונה, ולראשונה בתולדותיה, החלו העבודות להנחת התשתית והיסודות להקמת פארק הייטק גדול בכניסה לאשקלון. על־פי התכנון, הפארק, העונה לשם TERA PARK, ריכוז של חברות, ארגונים ומוסדות העוסקים בטכנולוגיות מתקדמות, מחקר ופיתוח. "הפארק הוא בשורה חסרת תקדים בתחום התעסוקה, בעיר בפרט ובישראל בכלל", אומר תומר גלאם, ראש העירייה. "בזכות תכנון מוקפד, יאפשר הפארק קשת רחבה של אפשרויות תעסוקה ויציע אלפי משרות חדשות, מתקדמות ומגוונות בתחומי התעשייה הנקייה (הייטק), הטכנולוגיה, הביוטק, המחקר והפיתוח, משרדים, מסחר, מלונאות ועוד. כמו כן הפארק יהווה מרכז תחבורתי חדיש ונגיש, ויכלול גם תחנת רכבת חשמלית חדשה שתאפשר הגעה נוחה מגוש דן והדרום. במרכזו יוקם גשר להולכי רגל, שיחבר בין מרכזי התעסוקה ובין חלקי הפארק. בזכות כל אלו, הבאים אל הפארק ייהנו מדרכי גישה נוחות ומהירות למוקדים מרכזיים, 12 דקות לנמל אשדוד, 15 דקות מכביש 6, 23 דקות נסיעה למרכז תל אביב באמצעות הרכבת החשמלית ו־35 דקות ממרכז תל אביב".
באשקלון נרגשים מהקמת הפארק, אבל במקביל מסבירים שלא די רק בבנייני משרדים ונגישות, תכנון המתחם חייב לכלול גם שימושים נוספים לטובת העובדים וגם לטובת תושבי העיר: "מלבד היותו מוקד תעסוקה, הפארק ישמש כציר בילוי ופנאי תוסס. הפארק יכלול עשרות דונמים של ריאות ירוקות, הצללה טבעית, שבילי הליכה ארוכים, מתקני כושר ומשחק, מתחמי מסחר, הסעדה, מלונאות ונופש לכל המשפחה. המטרה היא לייצר בפארק אווירה שוקקת חיים שתספק מענה לתושבי שכונת עיר היין הסמוכה ולכלל תושבי העיר". התכנון שמביא לידי ביטוי את החיבור בין העיר למתחם המתוכנן, הוא זה שיכול לעשות שינוי בעיר כולה, וזה גם הלקח שנלמד במתחמים דומים בארץ ואף בעולם – כדי לנצל את הפוטנציאל צריך לשאוף כמה שיותר רחוק. גלאם מספר שהצעד הראשון שאפשר זאת היה בכלל בהגדרה אזורית: "השלב הראשון בתוכנית אסטרטגית כוללת בעיר היה להגדיר את אזורי התעשייה באשקלון כאזור עדיפות לאומית. לאחר מאבק ופעילות מול הממשלה, הוכרזה אשקלון כאזור עדיפות לאומית לתעסוקה, תעשייה וכלכלה, דבר שיצר באופן מיידי הטבות כלכליות למשקיעים, יזמים וחברות עתירות ידע. המשמעות היא שהמשקיעים ייהנו משורה של הטבות, בהן תמריצים ממשלתיים, מענק הקמה, תמריצי מס, תוכנית להעלאת הפריון, מענקים לטכנולוגיות ייצור מתקדמות, הטבות ליזמים ועוד". אבל זה לא הכול. בעירייה מספרים כי מהלך נוסף נועד גם לאפשר לתושבי העיר להשתלב בתעשיית ההייטק הנחשקת. כך, בקרוב תתחיל בעיר תוכנית המעניקה הכשרה ראשונה מסוגה למפתחי FULL STUCK ותוכנה ליד הבית, במסגרת שיתוף פעולה בין העירייה לחברת talent01 העולמית והיחידה ללימודי חוץ באשקלון. "למעלה מ־800 תושבים כבר נרשמו למיזם, מהם עלו לשלב הלימודים כ־200, שיחלו בהכשרות השונות כולל התחייבות להשמה באחת מחברות ההייטק המובילות בישראל". מהלך נוסף שיכול ללמד ערים אחרות כיצד ניתן לקדם את מתחמי התעסוקה והמסחר בעיר קשור למודל שמקדמת העירייה יחד עם משרד הכלכלה והתעשייה. התוכנית מזמינה יזמי הייטק להציע הצעות לקרקעות באזור התעשייה החדש בשכונת עיר היין בפטור ממכרז. גלאם מסביר: "ניתן להגיש בקשות לקבלת המלצה להקצאת קרקע בפטור ממכרז לגבי 62 מגרשים באזור התעשייה עיר היין למטרת הקמה או הרחבה של מפעל בתחום ההייטק בלבד או בניית מבני תעשייה להשכרה למפעלים, כאמור, שהם צד קשור למגיש הבקשה. המהלך התאפשר בזכות ההכרזה על אזורי התעשייה באשקלון כ׳אזורי תעשייה מרחביים׳ וכאזור עדיפות לאומית לתעשייה וכלכלה".
נוף הגליל: חיסול הבירוקרטיה ו"קומנדו" עירוני
גם בצפון נדרשים למתחמי תעסוקה ומסחר, וגם שם לא מחכים שהמדינה תעשה את העבודה בעבורם. רונן פלוט, ראש העירייה, מסביר שכדי להצליח לקדם את התחום הוא לא ממתין לתמריצים כספיים שימשכו יזמים או מפעלי הייטק, אלא נוקט בפעולות משלו: "הבאה פיזית, יזומה ועקשנית של המשקיעים, ליווי אישי ושכנוע תוך הצגת עובדות ונתונים על כדאיות כלכלית, עד שיאמינו בעיר ויעמדו בתור להשקיע. אני לא בא ממקום של בכיינות או קיפוח, אלא להיפך, אני אומר ליזמים שנוף הגליל היא מניה חזקה בעלייה. ואם הם ישקיעו בה, הם ירוויחו, וכדאי שימהרו, כי יש הרבה שעומדים בתור ואין מספיק לכולם". כששואלים את פלוט איזה כלים עומדים לרשות ראש עיר בפריפריה כדי למשוך יזמים שיבנו מסחר, תעסוקה והייטק, הוא משיב: "הבירוקרטיה, או יותר נכון חיסול הבירוקרטיה. אימת המשקיעים והיזמים היא התהליכים הביורוקרטיים המייגעים הן ברשות המקומית והן בממשקים עם משרדי הממשלה והגופים הציבוריים השונים. אני חוסך להם את הטרטור הביורוקרטי ולוקח אותו על עצמי. בפועל זה אומר שיזם שמגיע עם תוכנית או אפילו רעיון ראשוני להעתיק חברת הייטק מהמרכז לנוף הגליל או להקים סניף של רשת מסחר גדולה שיש בה כדי להיטיב עם תושבים ולשפר את איכות החיים, העירייה מעמידה לרשותו "קומנדו" שמלווה את ההליך הביורוקרטי לרוחב תחומי הפעילות העירונית - הנדסה, רישוי עסקים, תברואה, תכנון ועד לשילוט העסק וחניה.
אם נדרשים הקצאת קרקע על ידי משרד הכלכלה או אישורים שנמצאים בתחום משרד הבריאות, איכות הסביבה, קק"ל, רט"ג וכד', אני נכנס לתמונה ומטפל באופן אישי, ואם צריך, מגיע גם למשרדי ההמשלה ולוועדות הכנסת. הצוותים המקצועיים בעירייה יודעים שתפקידם להקל על יזמים ומשקיעים בהליכים הביורוקרטיים. לתקתק עבודה, לא להשאיר בקשות במגירה, אלא לטפל בהן מייד". על־פי נתוני העירייה, השיטה מצליחה; בשנתיים האחרונות נקלטו בעיר לא פחות מ־27 מפעלי הייטק וחברות עתירות ידע, ביניהן סולאראדג', סימס, תיקון עולם, אלפא אומגה, כנפית ועוד. עוד מוסיף פלוט, כי לצד הסיוע בקליטה ובמשיכת הגופים השונים, יש לפעול גם במישורים אחרים: "שחרור ביורוקרטי לא עובד לבדו", הוא מבהיר, "המשקיעים והיזמים לא פראיירים, והם לא באים לשים את כספם בעיר בגלל העיניים היפות שלי. הם רואים שהעיר מתפתחת ומתחדשת, הם רואים שהיא מנוהלת בצורה מסודרת, באופן תקין ומקצועי, הם רואים את הפרויקטים הלאומיים שמתבצעים בעיר, כמו הרכבת הקלה 'נופית' שנבנית בימים אלה, וקריית הממשלה החדשה שהוקמה בהשקעה של למעלה מ־400 מיליון שקל וצפויה להיפתח בחודש אוגוסט הקרוב".
נתיבות: "אין תוחלת לפיתוח תעסוקה בלי יד אמונה ומכוונת של הממשלה"
נתיבות התפתחה בשנים האחרונות ואף חתמה על הסכם גג משמעותי מול המדינה. תחנת הרכבת שהוקמה בעיר, מאפשרת חיבור לשתי נקודות משמעותיות ונגישות משופרת. אלא שראש העירייה יחיאל זוהר מסביר מדוע זו רק ההתחלה. "ההחלטה שקיבלה הממשלה להקים את תוואי הרכבת באר שבע־אשקלון־תל אביב, קידמה באופן משמעותי חיבור של הפריפריה למרכז ובמרכזה הנגשת תעסוקה ומקומות עבודה איכותיים לתושבים. אולם אין 'הקומץ משביע את הארי', ואין תוחלת לפיתוח מקורות תעסוקה איכותיים וטובים לרווחת תושבי האזור ובכלל זה נתיבות מבלי שתהיה יד אמונה ומכוונת של הממשלה ליצירת יתרונות יחסיים, שמעודדים השקעות ויזמות באזורי הפריפריה. חובה על הממשלה לגבש תוכניות עבודה אופרטיביות במבט צופה עתיד, איך מקדמים תעשייה איכותית לצעירים משכילים ביישובי הפריפריה, והדרך היחידה היא, כאמור, ביצירת יתרון יחסי שכרוך בהטבות משמעותיות לעידוד העתקת מפעלים לפארק תעשיות נ.ע.ם, שזה ייעודו ותכלית קיומו". פארק תעשיות נ.ע.ם. נמצא בתחום שיפוט העיר נתיבות ומוחזק בשותפות עם חמש רשויות מהאזור. בעוד העירייה רואה בו עוגן משמעותי, זוהר מסביר, שלצד הצורך במשיכת גורמים רלוונטיים לתעסוקה, עוסקת העירייה בפן לא פחות חשוב של הנושא והוא בחירה מוקפדת של המועמדים, מה שמאפשר חתירה לכיוון הנכון ולשמירה על יתרון יחסי לטובת התושבים בעיר ובאזור: "אנחנו מפעילים מסנני בקרה, הנותנת עדיפות עליונה להקמת מפעלים ויזמות עתירי טכנולוגיה וחדשנות, שיכולים להציע עבודה בתנאי שכר הוגנים ועם אופק קידום מקצועי למהנדסים, הנדסאים, אנשי בקרה ואיכות, טכנולוגיה ומחשבים וצעירים משכילים מהאזור. זאת לצד מפעלים לואוטק עתירי ידיים עובדות, שבהם אנו מפעילים מנגנוני בקרה באופן שיעמדו בקריטריונים השומרים על איכות הסביבה, לרבות מניעת זיהום ומפגעים אקולוגיים סביבתיים". לשאלה מה בכוחה של העירייה לעשות לצד מה היא מצפה מהמדינה, משיב זוהר: "לראש הרשות יש כלים לקדם תעשייה, אולם הם מוגבלים ומותנים בכל כך הרבה פרמטרים כדוגמת: זמינות קרקע, תכנון תב"ע, פיתוח והקמת תשתיות, חיבור תשתיות חשמל, מים, ביוב ועוד.
יש צורך ביצירת מעטפת של הטבות, המקנות יתרון יחסי לעידוד יזמים ומשקיעים להקמת מפעלים ביישוב פריפריאלי וגם לעידוד העתקת מפעלים מהמרכז לאזור. נוסף על כך, מעל הכול עומד הצורך לפתח הון אנושי, שביסודו יצירת התנאים והאפשרויות להכשרה של צעירים למקצועות נדרשים ואיכותיים, ביצוע הסבות מקצועיות ושיתופי פעולה עם מפעלי ויזמי הייטק.
יוזמות אלו קיימות אצלנו, אבל בכל סוגיות הליבה שמתניעות תהליכי צמיחה, פיתוח חדשנות ותעשייה לא תהיה תוחלת ללא מעורבות ממשלתית אקטיבית, שמעמידה במרכזה את המחויבות ליצור מקורות תעסוקה חדשים ואיכותיים לתושבי הפריפריה ולהעניק לצעירי האזור כלים להשתלבות בתעסוקה מאתגרת עם הפנים לעתיד". זוהר מוסיף, כי נכון להיום מעבר ליוזמות הנקודתיות הקיימות, ולצד הבטחות שנשמעות כבר שנים, המציאות בשטח עדיין לא אופטימלית: "למרבה הצער, קיים מרחק גדול בין דיבורים למעשים, בין הצהרת כוונות ומילים גבוהות ובין היישום בשטח הלכה למעשה. בהיעדר מדיניות ברורה שמחברת מילים למעשים, מה שנותר לראשי רשויות הוא לכתת רגליים, להאיץ תהליכים, להיפגש עם יזמים ולהציע להם סיוע ועזרה וליווי בהליך הקמת מפעל, לממש הטבות ממשלתיות באמצעות מינהלת מרכז ההשקעות של משרד הכלכלה, שעושה רבות בעניין, לתת הטבות מקומיות ומלבד אלה גם לדבר ללב - לחבר את המשקיעים לחזון של ציונות, פיתוח הנגב, צמצום פערים ומתן הזדמנות שווה לצעירים מהפריפריה".
בשורה התחתונה מבקש זוהר לסכם דווקא עם קורטוב אופטימיות: "אנחנו הצלחנו במידה רבה בהגשמת הדרך שלנו ליצירת מקומות תעסוקה. אנחנו מתווים את הדרך והחזון של העיר עם הפנים לתעשייה מתקדמת ומתן הזדמנות לצעירים להשתלב בעבודה איכותית, לשמור על האיזון שבין בנייה וגידול אוכלוסייה ובין אספקת מערכת שירותים ואיכות חיים טובה לתושבים. גם בסיוע נמרץ של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. אבל על הממשלה מוטלת חובה לקבל החלטה לאומית, ששמה את הפריפריה במרכז ומחברת אותה לצמיחה בתעשייה, באופן שיגביר את פעילותה ליצירת מקורות תעסוקה חדשים ואיכותיים המתאימים לדור המחר שלנו".
"העיריות צריכות להיות זמינות וגמישות"
לצד המדיניות הברורה של ראשי הערים, נשאלת השאלה מה השיקולים או הדרישות גם בקרב הצד השני – היזמים או הגורמים השונים, שאותם העירייה רוצה לראות במתחם התעסוקה שלה, וכיצד לדעתם נכון לפעול בנושא. לטענת ויקטור חביב, מנכ"ל קבוצת איציק תשובה, ראשי הערים עושים הרבה, אבל אף הוא סבור, שעל המדינה להיכנס לעובי הקורה הרבה יותר: "רשויות מקומיות בפריפריה נותנות עדיפות ברורה למתחמי תעסוקה ומסחר בתחומן ומאפשרות ליזמים ממש 'מסלול ירוק' לבנות מבנים כאלה. זאת מתוך רצון להשביח ואולי אף להפריח את הפריפריה, למשוך אליה חברות מובילות מהמרכז, שיהוו מקור משיכה לאוכלוסייה צעירה ואיכותית", אומר חביב ומוסיף: "אני חושב שהמדינה צריכה לעודד תאגידים גדולים להעתיק את המטה שלהם לפריפריה באמצעות הטבות מס או תמריצים כלכליים אחרים. היא גם צריכה לעודד את הצעירים לעבור לגור בפריפריה באמצעות יצירת מקומות עבודה, חיי תרבות ולילה ועוד. והיא צריכה לעודד את היזמים לבנות מתחמי תעסוקה בפריפריה באמצעות הגדלת הכדאיות הכלכלית עבורם, תוך שילוב של יחידות מגורים. העיריות מצידן צריכות להיות זמינות וגמישות, ולאפשר זכויות בנייה גבוהות ועירוב שימושים, מה שעשוי למשוך יזמים, היות ששני התחומים מפרים זה את זה – האפשרות לגור בקרבת מוקדי התעסוקה, או לעבוד בקרבת בתי המגורים, תוך חיסכון בזמני ההגעה למקום העבודה וממנו. המדינה אישרה בחוק ההסדרים את האפשרות להסב שטחי תעסוקה למגורים, אך נכון לעכשיו נראה כי הדבר טרם יוצא אל הפועל – אם וכאשר זה יצבור תאוצה, אני סבור שזה עשוי לשנות את כללי המשחק בכל האזורים של מתחמי התעסוקה".
עו"ד שיר הספרי, ממתגת ערים ונדל"ן, מכירה את הצרכים בפריפריה ואת האפשרויות העומדות בפני ראשי הערים. הספרי: "ניקח לדוגמה את אחת הערים הכי מתפתחות היום בארץ, שצפויה להפוך למטרופולין השלישי בגודלו בישראל בשנת 2040 - קריית גת. עם רכבת, כבישי גישה ראשיים ותחבורה ציבורית נוחה, לקריית גת גישה נוחה ומהירה לכל הערים הגדולות סביבה, וכמובן, כניסה מהירה ונוחה לעיר ולשכונת כרמי גת, שהפכה בתוך שבע שנים בלבד להיות עיר בתוך עיר. שיתוף עם גורמי הכשרה נכונים, מניע את המשק והכלכלה לקידום מיזמים שונים גם בתחום הבילוי, הפנאי והמסחר. בצורה כזו, לצד מעסיקים פוטנציאליים מהחברות המובילות במשק ופארק התעשייה החדש של קריית גת, סוללים נתיבי קריירה חדשים המעודדים הגירה חיובית של זוגות צעירים ומשפחות לעיר. חלק מהעניין הוא גם תוכניות מגוונות להרחבת הפארק בעוד 2,000 דונם נוספים. במקביל, כדי לאפשר את התפתחות המגורים ופיתוח אזור התעסוקה, משקיעים גם ביזמים ובאטרקציות לבילוי ופנאי. בין היתר מדובר בבניית פארק אתגרי בשטח כולל של 400 דונם, וזאת לצד השקעה מסיבית במבני חינוך. בשורה התחתונה - רשות מקומית צריכה להיות בתהליכי תכנון מתקדמים ולהפוך את מרכז העיר למעצמה תרבותית, עם רחובות רחבים ועשירים בהולכי רגל, מסלולי אופניים, הצללות, מרכזים מסחריים וכל מה שמאפיין עיר גדולה – בדיוק כמו במרכז הארץ. כל אזור התעסוקה והמסחר בעיר כזו ייהנה מרמת ביקושים גבוהה".
צחי סופרין, בעל שליטה וסגן יו"ר דירקטוריון של קבוצת סופרין, טוען שאחד מהדברים החשובים ביותר לקידום מתחמי תעסוקה ומסחר קשור לנגישות ולתחבורה ציבורית. סופרין מסביר את התהליכים שמתרחשים היום במרכז הארץ ושמהם ניתן ללמוד ולהסיק גם על מה שיש ליישם גם במקומות מרוחקים יותר: "אחד מהעוגנים החשובים ביותר כיום להצלחה של פיתוח אזורי תעסוקה ומסחר חדשים הוא גם הקרבה שלהם לתחבורה ציבורית ובעיקר לתוואי של רכבת קלה או רכבת ישראל. הרצון של חברות גדולות לעבור מחוץ לתל אביב, למעגל השני או השלישי של מרכז הארץ – כדי להוזיל עלויות השכרה או רכישת שטחים חדשים או שדרוג המשרדים לבנייני קלאס A למשל – תלוי באופן קריטי באפשרות שלהם לנייד את כוח האדם להוד השרון, קריית אונו, חדרה או פתח תקווה ביעילות ובזול. לכן חברות שחושבות על העתיד הקרוב וחותמות - בעיקר כשמדובר בהשכרה בחוזים ארוכי טווח מחד ובשטחים גדולים בהיקפים של אלפי מטרים מאידך – יכוונו במקרים רבים למקומות היושבים על צירי הרכבת, אשר להם פוטנציאל גבוה יותר להצלחה".
