בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיבל לאחרונה באופן חלקי עתירה של תשע זוגות נשים שהביאו ילדים מתרומת זרע אנונימית, לחייב את משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה להנפיק עבורן תעודות לידה הנושאות את שם שתיהן. השופטים עוזי פוגלמן, אלכס שטיין ורות רונן קבעו שאם בת הזוג שלא ילדה הוכרה בצו אימוץ או צו הורות פסיקתי רטרואקטיבית למועד הלידה - יש לתקן את תעודת הלידה כך שתכלול את שמה.
אצל כל העותרות, בת הזוג שאינה האם הביולוגית הוכרה אחרי הלידה באחת משתי דרכים – צו אימוץ או צו הורות פסיקתי. הן פנו למשרד הפנים בבקשה להנפיק עבורן תעודות לידה מתוקנות שישקפו את מעמדן כאימהות, אך הן נתקלו בחומה בצורה. מכאן העתירה שהוגשה לבג"ץ, שבה טענו שלמשרד הפנים אין סמכות לסרב לבקשתן בנסיבות שבהן הוצג לפקיד הרישום צו האימוץ או ההורות.
לטענת העותרות הסירוב להנפיק עבורן תעודת לידה מתוקנת מונע מילדיהן זכויות שכרוכות בהצגת תעודת לידה, כמו קבלת אזרחות זרה. לשיטתן מדובר במדיניות שמפלה לרעה זוגות מאותו המין, ופוגעת בזכותן לשוויון ולחיי משפחה.
מנגד טען משרד הפנים שתעודת הלידה למעשה "קופאת בזמן", באופן שהיא משקפת את רגע הלידה בלבד ואינה מתעדכנת בהתאם לשינויים שחלו בחיי הילד. המשרד כפר בכך שהמדיניות מפלה שכן היא חלה גם על זוגות הטרוסקסואליים. בתוך כך נטען שהתקנות ביחס לצורת תעודת הלידה כוללות את השדות "אב" ו"אם" בלבד, כך שטכנית אין לרשום שתי אימהות.
עו"ד עדי חןאבי חןהשופט פוגלמן, שכתב את פסק הדין, קיבל אמנם את עמדת משרד הפנים שתעודת הלידה נועדה לשקף את מצב הדברים בלידה. עם זאת, הוא דחה את הפרשנות שלפיה מטרת התעודה לשקף הורות ביולוגית בלבד. להמחשת הטעות של משרד הפנים ציין השופט כי תעודת הלידה כוללת פרטים שאינם מוגבלים להיבט הפיזיולוגי של ההולדה, כמו דת ולאום.
השופט הוסיף כי הדרת ההורה הלא ביולוגי מתעודת הלידה, אחרי שהוכר כהורה בצו אימוץ או הורות, משמעה העדפת מעמדה של ההורות הביולוגית על פני הורות המבוססת בדרך אחרת: "לכך עשוי להתלוות מסר פוגעני שלפיו מדובר בקשרים שונים בטיבם ובמהותם, וכי בעוד הורות ביולוגית היא הורות 'אמיתית', הורות לא ביולוגית היא הורות נחותה וחשודה, מעין הורות 'על תנאי'".
אלא שלשיטתו מדובר בקונספציה שגויה. לדבריו, מרגע שההורות הלא ביולוגית הוסדרה מבחינה משפטית הרי שמעמד שני ההורים שווה לחלוטין וכולל את אותו סל זכויות וחובות הוריות.
בנסיבות אלה נקבע שאם ההורות הלא ביולוגית הוכרה באמצעות צו אימוץ או צו הורות פסיקתי למפרע ממועד הלידה – על משרד הפנים ורשות האוכלוסין להנפיק ליילוד תעודת לידה חדשה שכוללת גם את ההורה הלא ביולוגי. לעומת זאת, אם צו ההורות הוא בעל תחולה פרוספקטיבית הרי שלא תחול חובה להנפיק תעודה כאמור. השופטים שטיין ורונן הצטרפו לפסק דינו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרים: עו"ד חגי קלעי, עו"ד אחינעם סגל-אורבך, עו"ד דניאלה יעקובי ועו"ד שרון סיראי
• ב"כ המשיבים: עו"ד רן רוזנברג ועו"ד מוריה פרימן
• עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
