בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה לאחרונה בקשת רשות ערעור שהגישה אם לשלושה על החלטה להפחית באופן זמני את חיוב המזונות של האב ל-980 שקל לילד. השופט צבי ויצמן קבע שהרחבה משמעותית של זמני השהות עם הילדים מהווה שינוי נסיבות המצדיק בשלב זה בחינה מחדש של גובה המזונות.
ההורים התגרשו ב-2020 לאחר כעשור. במסגרת הסכם הגירושין, שקיבל תוקף של פסק דין, התחייב האב לשלם מזונות ומדור בסך 1,835 שקל בחודש עבור כל אחד משלושת הילדים. באותה עת זמני השהות שלו היו מצומצמים יחסית וכללו מפגשים פעמיים בשבוע ללא לינה, וכן שהות בכל סוף שבוע שני.
אלא שבדצמבר 2024 חל שינוי במבנה ההורות: בית המשפט הרחיב את זמני השהות של האב כך שהילדים לנים אצלו גם באמצע השבוע, ובסך הכול שוהים עמו שישה לילות מתוך 14 יום. בעקבות זאת הוא תבע להפחית את המזונות בטענה שהמציאות ההורית והכלכלית השתנתה באופן מהותי. במקביל הוגשה גם בקשה לסעד זמני להפחתת החיוב עד להכרעה הסופית בתיק.
בית המשפט למשפחה בחן את הכנסות ההורים, זמני השהות והוצאות המדור, והעמיד את המזונות הזמניים על 980 שקל בחודש לכל ילד, במקום 1,835. עוד נקבע כי ההוצאות החריגות בגין חינוך ורפואה ימשיכו להתחלק בין ההורים בחלקים שווים.
בבקשת רשות ערעור למחוזי טענה האם באמצעות עוה"ד גלעד ליכטר ומיכל ליכטר, כי הסכמתה להרחבת זמני השהות לא ניתנה בחלל ריק, אלא מתוך הסתמכות על כך שסכום המזונות יישאר ללא שינוי. לדבריה, האב הצהיר בדיון כי הוא מעוניין בהרחבת זמני השהות בכל מחיר, אך מיד לאחר מכן פעל להפחתת המזונות - מהלך שאותו כינתה "שיטת הסלאמי".
עו"ד רעות שדהצילום: ניב קנטורלדבריה, הסכם הגירושין היה עסקת חבילה שכללה ויתורים הדדיים: היא ויתרה במסגרתו על כספים צבורים ועל הכתובה מתוך הסתמכות על גובה המזונות שהוסכם, ולכן בית המשפט למשפחה שגה כשבחן את רכיב המזונות במנותק משאר ההסכמות.
מנגד טען האב באמצעות עו"ד רעות שדה שזמני השהות שלו עם הילדים הורחבו באופן משמעותי - משתי לינות בחודש בלבד לפי ההסכם המקורי, לכ-12 לינות בחודש כיום. לשיטתו, שינוי זה מצדיק התאמה של המזונות למציאות ההורית החדשה.
השופט ויצמן ציין כי החלטות בעניין מזונות זמניים נתונות לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית, וכי ערכאת הערעור תתערב בהן רק במקרים חריגים. לדבריו, בית המשפט למשפחה פעל בהתאם להלכה שלפיה גם לאחר אישור הסכם גירושין ניתן לבחון מחדש את שיעור המזונות, אם חל שינוי נסיבות מהותי.
במקרה זה, קבע, אין מחלוקת כי זמני השהות של האב עם הילדים הורחבו באופן מהותי, וכאשר הורה נושא בפרקי זמן ממושכים יותר בטיפול בילדים, יש לכך גם משמעות כלכלית. לכן, הכבדה כספית נוספת על הורה שכבר משקיע בילדים באופן ישיר עלולה לפגוע בתפקודו כהורה, ואיזון נכון של ההוצאות בין ההורים תורם בסופו של דבר לטובת הילדים.
הוא מתח ביקורת על הדרך שבה ניתנה ההחלטה להפחית את המזונות לפני שמיעת הצדדים בדיון מסודר. עם זאת, הוא קבע כי לאחר בחינת ההחלטה לגופה לא נפלה בה טעות המצדיקה התערבות. בפסק הדין צוין כי טענות האם בנוגע להתחייבות האב שלא לבקש הפחתת מזונות עוד יתבררו בבית המשפט למשפחה, אולם בשלב זה קשה לומר כי ויתר על הזכות לבקש הפחתה. הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האם: עו"ד גלעד ליכטר ועו"ד מיכל ליכטר
• ב"כ האב: עו"ד רעות שדה
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
