לכאורה, אוקיינוס מפריד בין שני המותגים הללו. יצרנית הבטריות ורטה היא חברה גרמנית בת כמעט 140 שנה שמסחר המניות שלה בבורסות וינה ופרנקפורט נפסק במרץ 2025, CXMT היא חברה סינית בת עשר שנים ששברה שיאים בשבוע הראשון למסחר במניה שלה. הראשונה מייצרת מוצרים של העבר, השנייה מייצרת את מוצרי העתיד. אנלוגי מול דיגיטלי.
אבל שתי החברות הללו מייצגות אמת הרבה יותר גדולה: את הכלכלה המדדה, המצטמקת, הרגולטורית, הלא חדשנית, שממשיכה להמציא מחדש את הגלגל של אותה מרצדס, המתרפקת על חיי הנעורים שלה - מול הכלכלה החדשה, המעזה, הפורחת, המתרחבת, העתידנית. ורטה וסי-אקס-אמ-טי הן חברות שייצרו השבוע סיפורים, כל אחת בפני עצמה, אבל הסיפורים שלהן מגלמים סיפור הרבה יותר גדול: איך הכלכלה הסינית רמסה את הכלכלה הגרמנית.
גלריה
מצבר לרכב של ורטה, אולם תצוגה של החברה הסינית CXMT
(צילומים: יח"צ, AP Photo/Ng Han Guan, File)
ורטה: בעלי המניות כבר הודיעו שיפסיקו לממן אותה
ורטה, שהמוצרים שלה שימשו כבר בסוף המאה ה-19 מסעות בניסיון להגיע לקוטב הצפוני, ובהמשך גם בנחיתה הראשונה על הירח, הגישה השבוע בקשה להתחלת הליך לפשיטת רגל בבית המשפט בשטוטגרט. ורטה לא נמצאת עדיין במצב שבו אינה יכולה לשלם את חובותיה, אבל היא נמצאת בחדלות מימון לקראת 2027. לפי הבקשה, המצב שהחברה נקלעה אליו נובע מתנאי השוק, משינויים בשער החליפין, מביקוש נמוך, ומעל הכל – מהעובדה שעוגן המכירות החשוב ביותר שלה, אפל האמריקנית, החליטה לסיים את החוזה עם ורטה והחלה לרכוש את הבטריות לאוזניות ה-AirPods שלה מחברה סינית.
בעלי המניות של ורטה, שהפכה לחברה פרטית לאחר תהליך ארגון מחדש ב-2025, ובהן פורשה, כבר הודיעו כי לא יוסיפו לממן את החברה. יש לציין כי אופרציית הבטריות לשימוש ביתי אינה נמצאת תחת הבקשה להליך פשיטת הרגל, וכי יתקיים ניסיון לעשות לה ארגון מחדש ולאפשר לה להמשיך להתקיים כחטיבה נפרדת. 3,200 העובדים של ורטה ימשיכו לעבוד למרות ההליך ותהליך הייצור יימשך, אבל לא ברור מה צופן העתיד לעובדים בחטיבות האחרות של החברה.
הנחיתה על הירח
(צילום: shutterstock)
פרט להיבט המוסרי-כלכלי בפשיטת הרגל של חברה ותיקה כמו ורטה, יש להליך הזה עוד שלוש השלכות חשובות: שוק האחסון הסולרי בגרמניה ייפגע, יהיה לשוק הטכנולוגי בגרמניה עוד פחות מימון לפיתוחים חדשניים, והוא יגביר את התלות של גרמניה בייצור מסין.
מה שקרה השבוע עם CXMT מבטא בדיוק את התהליך ההפוך: מדובר בחברה שמייצגת את הניסיון הסיני הבלתי פוסק לקבל עצמאות מוחלטת מהמערב, הפעם בתעשיית השבבים.
CXMT: נבואה שהגשימה את עצמה
המטה הראשי של CXMT, חברה שמייצרת מוליכים למחצה (סמי-קונדקטורים) לשבבי זיכרון, נמצא אמנם בחפיי שבמזרח סין, אבל החזון שלה החל לפני יותר מ-20 שנה בעמק הסיליקון, קליפורניה. אז כתב ג'ו יימינג, שב-2016 ייסד את החברה, למשקיעיו: "תעשיית שבבי הזיכרון נדדה מארצות הברית ליפן, ומשם לקוריאה. עכשיו הגיע התור של סין". כשיימינג כתב את זה, היו לו כבר כמה סטארטאפים על החגורה. היה לו עיצוב לשבב, מעט מאוד כסף ושום דבר שהזכיר תעשייה.
השבוע החלה החברה שלו להיסחר לראשונה בבורסה בשנחאי. מדובר בחברה הרביעית בגודלה בעולם בייצור שבבי RAM (Random Access Memory – הזיכרון הזמין והמיידי שמשמש לעבודה השוטפת במחשבים ובטלפונים סלולריים). מחיר המניה נסק ביותר מ-500%. שווייה מוערך ב-420 מיליארד אירו, מה שהפך אותה לחברה הנסחרת הציבורית בעלת הערך הגדול ביותר בסין. הנבואה של יימינג הגשימה את עצמה.
לוח אם מתוצרת החברה הסינית CXMT
(צילום: REUTERS/Dado Ruvic/Illustration/File Photo)
השבב עצמו פחות מסביר את ההצלחה של CXMT: הוא נחשב לפחות מתקדם מהמתחרים שלו מבחינה טכנולוגית. ההצלחה של החברה היא יותר עניין של טיימינג, יכולות ייצור ובינה מלאכותית. שבבי RAM – הזיכרון לטווח קצר של המחשב – הם אחד המשאבים הנדירים כרגע בתעשיית הטק. הבינה המלאכותית רוקנה את השוק, מרכזי נתונים בולעים זיכרון בכמויות שאף יצרן לא חזה, המחירים בשמיים וכולם רוצים לקנות – אבל סי-אקס-אמ-טי עומדת בקצב. שלושת המפעלים של החברה בחפיי ובבייג'ינג עובדים בתפוקה מירבית, ומספקים שבבים בין היתר ללקוחות ענקיים כמו שיאומי ועליבאבא.
ב-2023 החברה עוד הפסידה 3 מיליארד דולר. היא החלה לדווח על רווחים רק ב-2025, וברבע הראשון של 2026 כבר רשמה הכנסות של יותר מ-7.5 מיליארד דולר. יימינג עצמו התעשר ביום שני ביותר מ-12 מיליארד דולר. הוא התחייב שלא למכור את המניות שלו בעשר השנים הבאות, וחילק 768 מיליון מניות לעובדי החברה.
ההצלחה של החברה פנומנלית, בעיקר בהתחשב בעובדה שהשבבים שלה מפגרים בדור או שניים אחרי המתחרות העיקריות שלה – בעיקר בגלל סנקציות ואיסורי יצוא מצד ארצות הברית. לכן, יש למדוד את ההצלחה של CXMT לא רק בפרמטרים כלכליים נטו, אלא בעיקר בפריזמה גיאופוליטית. ככלל, הממשלה הסינית רוצה עצמאות כלכלית מוחלטת מהמערב כמעט בכל סקטור כלכלי. הצורך הזה מתבטא ביתר שאת בתחום השבבים – סקטור שיבטיח עליונות למובילים בו בתחום הבינה המלאכותית.
