אישה הנמצאת בהליכי גירושים מקבלן שלווה כספים ונקלע לחדלות פירעון, תשלם במקומו יתרת הלוואה שלקח בתוספת הוצאות משפט, בסך כולל של כ-2.4 מיליון שקל: שופטת השלום בפתח תקווה לימור חלד-רון קבעה לאחרונה שהאישה נחשבה גם היא ללווה, ושהוכח שיתוף קונקרטי שלה ביחס לחובות בעלה.
את התובעים הכיר הבעל כשרכשו דירה בפרויקט שבו שימשה החברה שלו כקבלן מבצע. בפגישה בתחילת 2019 הוא ציין בפניהם את הקושי התזרימי שאליו נקלעה החברה שלו – העלול להביא לקריסת הפרויקט - וביקש מהם סיוע. לדברי אחד הרוכשים, הקבלן ואשתו "ממש התחננו על נפשם שאציל אותם".
1 צפייה בגלריה
אשה עצובה עם הראש על הידאשה עצובה עם הראש על היד
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
רוכשי הדירה נעתרו לבקשת היזם ורעייתו והעבירו את ההלוואה המבוקשת, אולם לא קיבלו את כספם בחזרה. בתביעה שהגישו בינואר 2022 הם עתרו לחייב את בני הזוג לשלם להם כ-2.3 מיליון שקל. כעבור חודשים ספורים עוכבו ההליכים נגד הבעל בשל פתיחת הליך חדלות פירעון בעניינו, והתביעה המשיכה להתברר נגד רעייתו.
להגנתה היא טענה שכלל לא הייתה צד להסכמי ההלוואה, ומשכך אין לראות בה כלווה המחויבת בהשבת הכספים. לדבריה, חתימתה על אחד ממסמכי ההלוואה זויפה. היא הכחישה שעשתה שימוש כלשהו בכספי ההלוואה, והתעקשה שאלה ניתנו לבעלה בלבד לטובת עסקיו.
אבל השופטת חלד-רון כתבה ש"לא ניתן להשתחרר מן הרושם כי מדובר במי שמנסה להרחיק את עצמה מהאירועים, תוך הצגת תמונה מגמתית וחלקית בפני בית המשפט, בניסיון לחמוק מחובותיה".
עו"ד אריה איזקסוןעו"ד אריה איזקסון
נקבע שיש מקום לחייב את האישה בהשבת ההלוואה נוכח שתי עילות: האחת, עילה חוזית, בשל היותה צד בפני עצמו להלוואה, בדיוק כמו בעלה. אשר לטענתה כי חתימתה זויפה, הודגש בפסק הדין ששתי חוות דעת מומחים להשוואת כתבי יד – הן מטעם התביעה והן מטעם בית המשפט – קבעו בסבירות גבוהה מאוד שמדובר בחתימה אותנטית.
עילה נוספת מבוססת על כוונת שיתוף קונקרטי שהוכחה ביחס לחובות בעלה. זו עלתה בין היתר מחלקה הדומיננטי של האישה בשכנוע התובעים להעניק את ההלוואה, ומהעובדה שהעבירה להם מחשבונה הפרטי סכומים מסוימים כהחזר (שישה תשלומים בסך 5,000 שקל).
אינדיקציה נוספת המלמדת על כוונת שיתוף קונקרטית בחובות נמצאה לדברי השופטת בערבוב הכספים שבין חשבונותיהם הפרטיים של בני הזוג עם חשבונם המשותף וחשבון החברה הקבלנית. "התמונה המצטיירת לנגד עינינו חדה וברורה - הנתבעת לקחה חלק אינהרנטי בניהול החברה, לרבות ענייניה הכספיים", כתבה. "כשם שהייתה כוונה שיתוף קונקרטית בהכנסות - כך הייתה כוונת שיתוף קונקרטית גם בחובות".
לפיכך התביעה התקבלה במלואה, ואשת הקבלן חויבה לשלם למלווים כ-2.32 מיליון שקל בתוספת הפרשי ריבית, שכר טרחת עו"ד בסך 75 אלף שקל והוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד אריה איזקסון עוסק בדיני חוזים • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין