בית המשפט למשפחה בפתח תקווה קבע לאחרונה שיש להתחשב ברצונו בן 17 להורים גרושים ולא לכפות עליו קשר עם אביו בניגוד לרצונו. השופטת אפרת ונקרט קבעה שלא מדובר בתוצאה של הסתה מצד האם, והסבירה שמדובר בקטין בוגר ורהוט על סף הבגירות, ולכן יש לתת לרצונו משקל משמעותי.
ההורים נפרדו ב-2015 ויש להם שלושה בנים משותפים, האמצעי בן 17. לדברי האב, שני הגדולים ניתקו עימו קשר בתחילת 2020 כתוצאה מניכור הורי המתבצע על ידי האם. עם זאת, הוא ציין כי הקשר עם הבן הקטן טוב ויציב ומתקיימים זמני שהות איתו.
האם מצידה טענה שהבנים בחרו לנתק את הקשר עם האב עקב התנהגותו כלפיהם אשר פגעה בהם אנושות. לדבריה, מאז מאי 2020 האב לא יזם כל פנייה לילדיו, עד שפנה לבית המשפט במסגרת הליך יישוב סכסוך. לטענתה, במשך תקופה ארוכה האב היה פסיבי ולא פעל לחידוש ושיקום הקשר עם הבנים הגדולים.
במסגרת ההליך ליישוב סכסוך מונתה לקטינים אפוטרופוסית לדין. בית המשפט סבר כי מצבו המורכב של הנער בן ה-17 מחייב מעורבות של גורם טיפולי ורגשי על מנת לסייע לו, ללא קשר לחידוש הקשר עם האב, והורה על טיפול שכזה.
השופטת ונקרט החליטה לפגוש באופן אישי את הנער בן ה-17 כדי לשמוע את עמדתו ישירות ממנו. היא נפגשה גם עם אחיו הגדול, אף שמדובר בבגיר מעל גיל 18, במטרה להתחקות אחר מערכת היחסים בין בני המשפחה כולה ובין האב לילדיו. בעקבות הפגישות הגיעה השופטת למסקנה כי אין לכפות על הנער את הקשר עם אביו.
עו"ד גילה עיניהיא ציינה כי התרשמה שמדובר בנער עדין ורגיש, בעל יכולת הבעה מעולה. הוא פירט בפניה את מהות הקשר שלו עם אביב כפי שחווה אותו במהלך השנים האחרונות, והביע באופן ברור רצון שלא להיות איתו בקשר.
היא הוסיפה כי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד מעגנת את בין היתר את זכותו של כל ילד כי יינתן משקל ראוי לדעותיו בהתאם לגילו ומידת בגרותו. גם ועדת רוטלוי, שבחנה את עקרונות היסוד בתחום הילד והמשפט בישראל, הציעה מודל חדש ביחס לטובת הילד, שביסודו ההכרה בחשיבות של לקיחת את רצון הילד בחשבון.
בפסק הדין צוין כי ככל שעולה גילו של הילד - כך יש לתת משקל רב יותר לרצונו, אך על בית המשפט לנהוג בזהירות ולוודא שהילד לא נתון להשפעה פסולה של מי מהוריו ושרצון הילד מתיישב עם טובתו. במקרה זה, הסבירה השופטת, מדובר בקטין על סף הבגירות, בוגר, רהוט, אחראי ושקול, העומד על דעתו לאחר שהבין את משמעות בחירתו שלא להיות בקשר עם אביו.
בנסיבות אלה נקבע שיש לתת לרצונו משקל מכריע וכפיית הקשר בניגוד לרצונו עלולה להוות פגיעה נפשית משמעותית בו. השופטת ציינה כי היא ערה לכאבו של האב, אך היא סבורה שדווקא ללא כפייה, ייתכן שעם הזמן יבקשו הבנים הגדולים בעצמם לחזור לקשר מיטיב עימו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד גילה עיני עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
