1 צפייה בגלריה
(צילום: Gettyimages)
בית המשפט למשפחה בטבריה קבע לאחרונה שאישה שהתגרשה פחות משנתיים לאחר נישואיה תקבל חצי מהדירה שבעלה קיבל מהוריו. השופטת ורד ריקנטי-רוסהר קבעה שמאחר שההורים לא קבעו מראש מה ייעשה בדירה במקרה של פרידה, אין מנוס מהמסקנה שיש לחלק את הזכאות לנכס.
בני הזוג נישאו ב-2014, נפרדו כעבור פחות משנתיים והתגרשו רשמית ב-2019. ביוני 2015 חתמו בני הזוג על הסכם לרכישת הזכויות בדירת המגורים. המשא ומתן לרכישת הדירה בוצע על ידי הורי הבעל והם גם אלו ששילמו עבור רכישת הדירה.
בשלב מסוים נקלעו חיי הנישואין של בני הזוג למשבר והאישה עברה להתגורר בבית הוריה. כחלק מהליכי הגירושין היא הגישה נגד בעלה תביעה לפירוק שיתוף בדירה. בתגובה לכך הגישו הורי הבעל תביעה לסעד הצהרתי שיקבע כי הם זכאים להירשם כבעלי הזכויות בדירה. הם טענו שהסכם הרכישה שנחתם הוא למראית עין ורישום הזכויות על שם בני הזוג היה משיקולי מס בלבד. לדבריהם, באותה עת היו בבעלותם שלוש דירות ורישום דירה נוספת על שמם היה מחייב אותם במס גבוה.
האישה טענה כי היא ובעלה הם אלה שרכשו את הדירה במימון ההורים שניתן להם במתנה, והרישום בוצע בהתאם.
השופטת ורד ריקנטי-רוסהר לא השתכנעה שמדובר בהסכם למראית עין. לדבריה, מכלול הראיות מצביע על כך שהדירה נרכשה על ידי בני הזוג במימון ההורים, ושהענקת הכספים נעשתה מתוך רצון לסייע ולתמוך בהם.
עו"ד אלה שינפלד  עו"ד אלה שינפלד צילום: אלה שינפלד
היא ציינה שלגרסת ההורים עצמם התקשורת בינם לבין האישה הייתה דלה ביותר מלכתחילה. "הטענה שההורים ביקשו לרשום את דירת המגורים גם על שם האשה, למראית עין, מעוררת קושי רב ואיני נותנת בה אמון", כתבה.
השופטת הוסיפה שבני הזוג נישאו בגיל צעיר מאוד, ללא עתודות כלכליות. מאחר שהבעל הוא תלמיד תורה היה ברור שלא יהיה בכוחו וביכולתו לרכוש דירה. גם האישה היא צעירה, חסרת מקצוע והשכלה גבוהה. העובדה שאימו של הבעל היא זו שפעלה לאיתור דירה המתאימה לצורכי בני הזוג והיא זו שניהלה את המשא ומתן מול המוכר, ללא מעורבות בני הזוג, אינה מפתיעה כלל בנסיבות אלה.
צוין שבין בני הזוג גם לא נחתם הסכם ממון, אשר במקרה של פרידה יכול היה בנקל להבטיח שיקוף הכספים שהוענקו על ידי ההורים. "התוצאה הקשה מבחינת ההורים, אשר העניקו ממיטב כספם לבני הזוג וחיי הנישואין התפרקו אחרי זמן קצר, היא מכמירת לב", כתבה השופטת והוסיפה כי לא ניתן לרפא את התוצאה בדרך שביקשו ההורים.
בנסיבות אלה נדחתה תביעת ההורים לסעד הצהרתי. השופטת קיבלה את התביעה לפירוק שיתוף שהגישה האישה וקבעה כי הדירה תימכר לצד שלישי לכל המרבה במחיר והתמורה תחולק בין בני הזוג לשעבר.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ ההורים והבעל: עו"ד שמחי וכניס • ב"כ האישה: עו"ד גבי ברנדס • עו"ד אלה שינפלד עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין