1 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
בית המשפט למשפחה בקריות אישר לאחרונה צוואה שערכה אישה ימים ספורים לפני מותה, כשהיא סובלת מדיכאון וליקויים פיזיים קשים: בתגובה להתנגדות שהגיש הבן, שנושל מהירושה, קבעה השופטת שירי היימן שנסיבות עריכת הצוואה לא שללו מהאם את כשירותה.
המנוחה התאלמנה ב-2017 ומאז החל מצבה להידרדר, עד שבשלב מסוים הסתייעה בשירותי מטפלת ובהמשך עברה לגור בבית אבות. בסמוך למעבר היא חתמה על צוואה המדירה לחלוטין את בנה ומעניקה את מלוא הרכוש לבתה. האם נימקה את הצעד הקיצוני בכך שבנה הפקיר אותה לאחר מות בעלה וגרם לה שיברון לב כשלא סייע לה והתעלם באופן מוחלט מצרכיה בתקופה הקשה שעברה. ימים ספורים לאחר החתימה היא הלכה לעולמה.
בנובמבר 2020 הגישה הבת בקשה לקיום צוואה. לגרסתה, המסמך נחתם בנוכחות שני עורכי דין כשאימה הייתה צלולה, ומכאן שהיא תקפה. היא הוסיפה שארבעה ימים בלבד לפני החתימה נבדקה אימה על ידי רופא גריאטר שקבע כי היא כשירה לערוך צוואה.
לעומתה טען הבן כי יש לפסול את הצוואה משלל סיבות, בהן אי כשירות של אימו והשפעה בלתי הוגנת מצד אחותו. לטענתו, מצבה הקוגניטיבי של האם ערב מותה היה קשה ביותר באופן שמנע ממנה להבין על מה היא חותמת. הוא התעקש שאימו אהבה אותו ויש לחלק את הירושה שווה בשווה בין האחים.
 צילום: דני כתרי

אבל השופטת היימן ציינה שהמומחה מטעם בית המשפט הגיע למסקנה שהמנוחה הייתה צלולה בעת החתימה על הצוואה, בין היתר על רקע בדיקת הרופא הגריאטר והעובדה שיממה קודם תועד שיפור במצבה המנטלי, במצב רוחה ובביטחון שלה בבית האבות.
בפסק הדין צוטטה עדותו של אחד מעורכי הדין שהיו עדים לצוואה, שלפיה בחירתה של המנוחה לנשל את בנה מהירושה נעוצה ביחס המנוכר שגילה כלפיה בערוב ימיה. הוא סיפר כי שאל אותה במעמד החתימה "למה את מדירה את הבן שלך מהצוואה?", והיא ענתה שלא מגיע לו ואכפת לו רק מהכסף.
גם המטפלת של המנוחה העידה שהבן נהג בשוטף לבקש כספים מאימו על מנת לכסות את החובות שלו. בסופו של דבר קבעה השופטת שהתעלמות הבן מאימו והעובדה שביקש ממנה עוד ועוד כספים על רקע הסתבכותו הכלכלית הביאה אותה לנשל אותו מהירושה, והצוואה משקפת את רצונה.
בשולי הדברים דחתה השופטת את טענת הבן שלפיה אחותו הפעילה השפעה בלתי הוגנת על אימם כשעברה לגור איתה לאחר מות האב. הבן טען שאחותו רצתה לגור אצל אימם בחינם, אלא שהשופטת קבעה שמטרתה הייתה דווקא לסייע לאם בשעתה הקשה. בסופו של דבר נקבע שהצוואה תקפה ושירושת המנוחה שייכת כל כולה לבת. הבן חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ הבת (תובעת קיום הצוואה): עו"ד רם סימיס • ב"כ הבן (התנגד): עו"ד תמר ברק • עו"ד יאיר שרף עוסק בירושות וצוואות • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין