בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את חברת הבנייה "דניה סיבוס" ואת המבטחת שלה "מנורה" לשלם כ-230 אלף שקל בתוספת הוצאות לשומר בפרויקט גינדי TLV, ששבר את עצם הירך כשמעד על פסולת בניין בחניון. הסכום יתווסף ליותר ממיליון שקל שלהם הוא זכאי מביטוח לאומי.
התובע (69) עלה מרוסיה ב-2017 ושימש בין היתר כשומר באתר בנייה של החברה. התאונה התרחשה ביולי 2019: לטענתו בזמן שביצע סיור בקומה מינוס אחת של החניון בפרויקט, שהיה ללא תאורה, נתקל בתעלת חשמל שלא פונתה, ונפל בעוצמה.
פרויקט גינדי בתל אביב
(צילום: דורון סהר)
ממקום התאונה פונה השומר באמבולנס לבית החולים איכילוב, שם עבר CT ואובחן עם שבר בירך שמאל. הוא עבר ניתוח לקיבוע השבר והועבר לשיקום, שממנו שוחרר רק בחלוף יותר מחודשיים עם המלצה לפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ומעקב רפואי בקהילה. רופא תעסוקתי מטעמו קבע שהוא איבד את כושר עבודתו לצמיתות, בעוד מומחה ההגנה סבר שעדיין באפשרותו לעסוק בעבודה משרדית בישיבה.
בתביעה שהגיש טען השומר שדניה סיבוס התרשלה כשלא פעלה לסילוק המפגע המסוכן, ולכן עליה לשאת בנזקיו. לדבריו, עקב נכותו כתוצאה מהתאונה נבצר ממנו משך שנים לחזור לשוק העבודה, ורק באפריל 2024 הוא שב לעבודה חלקית בשכר זעום של פחות מ-1,000 שקל בחודש.
מנגד טענה דניה סיבוס שהתאונה נגרמה בשל התרשלות של השומר, ש"הלך לאחור מבלי לוודא שנתיב ההליכה פנוי". לשיטתה לא מדובר היה באירוע פתאומי, וכי "כל מי שעובד באתר בנייה יודע, או צריך לדעת, שמדובר במקום שיכולה להיות בו פסולת בניין, ולכן נדרש להיזהר".
עו"ד ויסאם-מוקטרןאלא שהשופט אמיר צ'כנוביץ קבע שעיקר האחריות לתאונת השומר ונזקיו רובצת על החברה: "הנתבעת, בהיותה הקבלן הראשי באתר הבנייה שבו עבד התובע, חבה חובת זהירות מושגית להבטחת שלומם ובטיחותם של כלל העובדים מטעמה, חובה הכוללת סילוק ומניעת מפגעים במקום".
פסק הדין התייחס להיעדר נוהל שעל פיו בסוף יום עבודה יש לוודא כי לא נותרה פסולת בניין העלולה לסכן את העוברים ושבים, דבר המהווה הפרה של חובת הזהירות הקונקרטית ומעיד על סטייה מסטנדרט מקובל של לדאוג לשלומם ובטיחותם של העובדים שבאתר, ומלמד על התרשלות כלפי השומר.
לצד זאת קבע השופט לתובע 10% אשם תורם, בנימוק שכעובד המכיר את סביבת העסקתו וסייר במקום עשרות ואולי מאות פעמים, היה עליו להישמר יותר בעת הליכתו בחניון.
השופט דחה גם את עמדת הרופא התעסוקתי מטעמו, שלפיה איבד לחלוטין את כושר עבודתו. הוא אימץ את זו של מומחה ההגנה, שלפיה אובדן כושר התעסוקה הינו בשיעור חלקי בלבד, של 65%. הובהר שעצם חזרת התובע לשוק העבודה בחלוף כחמש שנים, במיוחד כשהוא בגיל מתקדם, והגם שבהיקף חלקי ובשכר נמוך, שומטת את הקרקע תחת טענתו העקרונית שאיבד באופן קבוע את כושר העבודה.
בגין ראשי הנזק השונים, כדוגמת הפסדי שכר וכאב וסבל, חויבו דניה סיבוס והמבטחת "מנורה" לפצות את השומר ב-186,266 שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד של כ-44 אלף שקל, אגרת בית משפט ועלות חוות דעת מומחים.
• לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד ויסאם מוקטרן עוסק בנזקי גוף ותאונות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
