ד"ר אלון בנימיני, מנהל יחידת המודלים בבנק ישראל
(צילום: ירון ברנר)
בנק ישראל העלה אתמול (שני) את הריבית בעוד רבע אחוז ל-4.5%, השיעור הגבוה ביותר מאז 2006, מה שגרם ללא מעט ביקורת מצד פוליטיקאים ותסכול בקרב נוטלי המשכנתאות, שקורסים תחת הנטל. ד"ר אלון בנימיני, מנהל יחידית המודלים בחטיבת המחקר, התייחס בשיחה עם אולפן ynet להחלטת הוועדה המוניטארית של הבנק להעלות שוב את הריבית, וגם למה יקרה בעתיד הקרוב, להערכתו.
"אנחנו רואים ירידה באינפלציה, אבל היא קורית מעט יותר לאט ממה שצפינו מוקדם יותר, אבל זה בהחלט קורה", אמר ד"ר בנימיני. "אנחנו רואים את זה באינפלציה בעולם, שעדיין ברמות מאוד גבוהות אבל כבר התחילה לרדת, ואנחנו נראה את זה מאוד בקרוב קורה גם אצלנו". על קצב העלאות הריבית, אמר ד"ר בנימיני: "שימו לב שקצב עליות הריבית הולך ומתמתן, מה שמסמן את זה שאנחנו קרובים מאוד לרמה שבה אנחנו מעריכם בה כנראה יסתיים מחזור ההעלאות הנוכחי".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
אפשר להעריך שבהחלטה הבאה הנגיד לא יעלה את הריבית?
"פרסמנו במקביל להחלטת הריבית אתמול את התחזית שלנו לריבית בעוד שנה, שמצביעה על ריבית של 4.75, כלומר לפי התחזית כרגע צפויה עוד מדרגה של רבע אחוז, יכול להיות שזה יקרה, יכול להיות שלא. אם זה יקרה יכול להיות שזה יקרה בהחלטה הבאה, יכול להיות שמאוחר יותר, וגם יכול להיות שהריבית תעלה בשיעור גבוה יותר, אבל לפי הנתונים שיש לנו כרגע מסתמן באמת שמחזור ההעלאות הנוכחי קרוב מאוד לסיום".
כשאתם מקבלים החלטה כזאת אתם חושבים על נוטלי המשכנתאות שקורסים תחת הנטל?
"מן הסתם זה אחד מהדברים שבמרכז תהליך קבלת ההחלטות שלנו, ואנחנו מאוד מודעים גם ברמה המערכתית גם ברמה הסקטוריאלית, הפרטנית, אלו בעיות ואנחנו לחלקן שותפים למענה, לחלקן יש מענה מצד הבנקים המסחריים. יחד עם זה, צריך להבין שהעלאת ריבית זה לא צעד פופולרי בשום מקום בעולם ובשום שלב בהיסטוריה, אף אחד לא קיבל מחיאות כפיים על העלאות ריבית אבל הן נדרשות כי אם נמנע מזה האינפלציה שתתגבר תביא להתייקרות לא רק של המשכנתאות אלא לקריסה טוטלית של משקי בית שנובעת מהתייקרות של כלל המוצרים והשירותים, מעלייה בדולר שתביא גם לעלייה במחירי הנפט למשבר אנרגיה, כלומר הנטל המאוד כבד על חלק ממשקי הבית אולי על אפילו הרבה מאוד משקי בית הוא רע הכרחי כדי למנוע רע משמעותי יותר".
השר קרעי אמר שאפשר להחליף את הנגיד ברובוט, שיקבל החלטה אוטומטית. הוא למעשה רמז שאתם חסרי רגישות כלפי הציבור.
"אני חושב שחוסר הפופולריות של העלאת ריבית זה בדיוק בתגובות שאנחנו רואים מכל מיני גורמים, זה בדיוק מסביר למה הכלי הזה האחריות עליו ניתנת לגוף שהוא צריך להיות חזק ועצמאי. יש מחקרים על פני תקופות ארוכות ועל פני הרבה מאוד מדינות, שמראים שככל שהבנק המרכזי יותר חזק ועצמאי - ככה בסופו של דבר המשק נהנה בו זמנית גם מאינפלציה נמוכה יותר וגם מרמת ריבית נמוכה יותר. יש לנו גם את הדוגמאות ההפוכות, ודוגמה מאוד ידועה מהשנים האחרונות היא טורקיה שבה ניסו איזושהי תיאוריה כלכלית חדשנית, שכללה גם מינוי של קרובי משפחה לתפקיד נגיד הבנק המרכזי והיא כללה הפחתת ריבית אל מול עלייה באינפלציה ואל מול פיחות התוצאה הייתה שבוקר אחד אנשים קמים לאינפלציה של 80%. כלומר, יום אחד אתה מתעורר והמשכורת שלך קונה חצי ממה שהיא קנתה קודם לכן. אני לא חושב שזו המציאות שאנחנו רוצים לחיות בה. אגב יש מקום לביקורת, יכול להיות שצריך לתחקר את ההחלטות שלקחנו.
מסיבת עיתונאים של בנק ישראל: העלאת ריבית ל-4.5%
(צילום: לע''מ)
באופן כללי, לחץ מצד פוליטיקאים פוגע במעמד ובעצמאות שלכם וגם במדינה מול משקיעים בעולם?
"אני חושב שצריך להבחין בין רעשי רקע צפויים ומתבקשים אפילו במידה מסוימת לבין זה שיש באמת הסכמה רחבה - אם לא הייתה הסכמה רחבה לגבי העצמאות ואם הייתה תחושה בשוק שיש איום על הבנק המרכזי היינו רואים את תגובת השוק לזה - זה היה מתבטא גם בפיחות בשער החליפין, גם בעלייה של מרווחי תשואות, גם התבטאויות של סוכנויות דירוג ושל בתי השקעות. אנחנו לא רואים את זה כרגע בהקשר של עצמאות הבנק המרכזי".
בדו"ח שפרסמתם אתמול אמרתם שאם ההפיכה המשפטית תצא לפועל, ישראל תאבד עשרות מיליארדים של שקלים מדי שנה. לא הלכתם רחוק מדי?
"קודם כל מדובר בתחזית שאנחנו מפרסמים אחת לרבעון, בצמוד להחלטת הריבית. התחזית הנוכחית כללה מספר תרחישים. קודם כל מה שאנחנו קוראים לו "התרחיש הבסיסי", הנחת העבודה המרכזית שלנו, שבין היתר מתבססת על הנחה שחקיקה בנושא או החלטות חקיקה בנושא מערכת המשפט, תתקבל בזהירות ובהסכמות רחבות - תחת ההנחה הזו אנחנו מפרסמים את התחזית הבסיסית שלנו של 4.75% בעוד שנה, עם צמיחה שממשיכה את המגמות הקיימות. לצד זה, אנחנו מתייחסים לתרחישים חלופיים ויש מנעד מאוד רחב של תרחישים כאלה שיכולים להיות מושפעים ממגוון של גורמי רקע, ובין השאר מנושא החקיקה. הצגנו שני תרחישים מאוד ספציפיים שלצורך העיצוב שלהם התבססנו על נתונים מהעבר, ומה שבחרנו כאמת מידה שהיא רלוונטית על פי כל מיני פרמטרים זה המשבר של תחילת שנות ה-2000. בתרחיש קיצון שבו מתקבלות החלטות מהירות, שלא בזהירות הנדרשת, שלא בהסכמה רחבה, והן נתפסות על ידי הציבור והשווקים כמזיקות וכבעלות שינוי וכמאופיינות בשינוי מבני שיש לו אופי מתרחש בתרחיש קיצון כזה, אנחנו צופים פגיעה בתוצר של 2.8% בכל שנה. אם רוצים לתרגם את זה לשקלים - פגיעה בהיקף של בערך 50 מיליארד שקלים בממוצע בכל שנה – שוב פעם זה תרחיש קיצון מאוד ספציפי".
ראש אגף התקציבים לשעבר: "הביקורת של קרעי מיותרת"
אורי יוגב, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר ורשות החברות, דיבר ב-ynet radio על הביקורת של השר קרעי על הנגיד בעקבות העלאת הריבית: "זו הייתה ביקורת לדעתי מיותרת. אני חושב שלגיטימי לגמרי לבקר את הנגיד, רק שנראה לי שבמקרה הזה ההחלטה הייתה מתבקשת, ואפילו מתונה. יש שחשבו שצריך להעלות את הריבית גם בחצי אחוז".
השר קרעי טוען שהעלאות הריבית לא עצרו את האינפלציה.
"נכון, אבל זה לא אומר שזה לא הכלי. בחודשים האחרונים קצב העלייה התמתן. התקווה היא שהריבית תגיע לגובה מספיק כדי שבאמת תלחץ חלק מהמחירים כלפי מטה וברגע שזה יקרה אז אולי יפסיקו להעלות את אותה".
