הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, החליטה להעלות את הריבית הבסיסית במשק ברבע אחוז נוסף לשיעור של 4.5%, ואת ריבית הפריים לשיעור של 6%. בכך ריבית בנק ישראל שתיכנס לתוקף בשבוע הקרוב תהיה הגבוהה ביותר מאז דצמבר 2006, אז עמדה גם כן על שיעור של 4.5%.
בעקבות החלטת בנק ישראל צפויים עוד אלפי נוטלי הלוואות משכנתא להיקלע לקשיים בעמידה בהחזרי ההלוואה החודשיים, שכבר עלו לרבים בסכומים של מאות שקלים ואף מעל אלף שקלים בחודש. חלק מהלווים כבר ביקשו מהבנקים לפרוס את ההלוואה לשנים נוספות, בשל קושי לעמוד בהחזרים.
צפו: הנגיד מתייחס למהפכה המשפטית במסיבת העיתונאים של בנק ישראל
(צילום: לע''מ)
בינתיים, שר התקשורת שלמה קרעי מיהר לצייץ בתגובה להעלאת הריבית: "תודה לנגיד בנק ישראל על מתנת החג המפוארת שהעניק לאזרחי ישראל. עם אטימות כזו ערב חג הפסח, אולי אפשר לשים רובוט בתפקיד הנגיד שיקבל החלטות על העלאות הריבית על סמך אלגוריתם אובייקטיבי ומנותק מהעם. ואולי כדאי כבר להתעסק בפתיחת הקרטל הבנקאי לתחרות, ולא לתת רק לבנקים להתעשר מהריבית".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
העלאת הריבית צפויה גם לגרום להתחזקות מסויימת של השקל מול המטבעות הזרים בימים הבאים, אולם ההערכות בשוק המט"ח הן שכל עוד הכוונה לחוקק את הרפורמה המשפטית עדיין על השולחן, שער השקל צפוי שוב להיחלש במהלך ואחרי החגים.
לעומת זאת, עלייה בריבית גורמת לרוב לכדאיות רבה יותר להחזקת כספים נזילים בפיקדונות הבנקים, והדבר עלול לגרום לירידות שערים מסוימות בבורסה, כפי שאירע סמוך להעלאות הריבית הקודמות.
האזהרה של בנק ישראל
בתוך כך, בנק ישראל מצרף להחלטת הריבית תחזית מעודכנת של חטיבת המחקר, שמתייחסת לראשונה להשלכות המהפכה המשפטית. "עריכת התחזית בתקופה הנוכחית כרוכה באי-ודאות ניכרת הנובעת מתהליכי החקיקה הנוגעים למערכת המשפט", נכתב בסקירה. "אלו עלולים להשפיע באופן מהותי על ההתפתחויות הכלכליות והפיננסיות בטווח הקצר ובטווח הארוך יותר, ולכן גם על המדיניות המוניטרית שתידרש בתקופת התחזית".
לפיכך, בבנק ישראל הציגו שני תרחישים אפשריים - תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה "מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית", ותרחיש שמציג ניתוח השלכות אפשריות במידה שיבוצעו "שינויים חוקיים ומוסדיים שילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, בפגיעה ביצוא, ובירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית".
ביחס למצב שבו נרגעת המחלוקת סביב המהפכה המשפטית, בבנק ישראל צופים שהתוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2.5% ב-2023 ובשיעור של 3.5% ב-2024. שיעור האינפלציה צפוי לעמוד על 3.9% בשנת 2023 ועל 2.3% ב-2024. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי להיות 3.4%. בנוסף, הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 4.75% בממוצע ברבעון הראשון של 2024.
"לאור אי הוודאות הרבה במקרה הנוסף, שבו מתרחשים שינויי חקיקה משמעותיים המשפיעים על הכלכלה, אנו מציגים טווח רחב של גודל הפגיעה האפשרית בתוצר ושל ההשפעה על משתנים אחרים במשק. טווח זה תלוי, בין היתר, בעוצמה ובהתמדה של השינויים בפרמיית הסיכון, בשווקים ובביקושים. משכך, יש להתייחס להערכות שיוצגו להלן כאינדיקציה לסדרי הגודל של הפגיעה", נכתב בתחזית בנק ישראל.
באותו טווח התחזית של תרחיש שינויי החקיקה המשמעותיים, בבנק ישראל טוענים שאם תפיסת הציבור (השווקים הפיננסיים, המגזר הריאלי והצרכנים במשק) תהיה שיש ההשפעה מהותית של החקיקה, הפגיעה מוערכת בכ-47.6 מיליארד שקל בממוצע לכל שנה בשלוש השנים הבאות (2.8% מהתוצר). במקרה שבו ההשפעה של השינויים נחלשת מהר יחסית, הפגיעה מוערכת בכ-13.7 מיליארד שקל בכל שנה בממוצע על פני התקופה בשלוש השנים הנבחנות (0.8% מהתוצר).
