1 צפייה בגלריה
אתר בנייה
אתר בנייה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית משפט השלום בנצרת קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישו רוכשי דירות בטבריה נגד היזמית "שי בגליל נכסים והשקעות", שטרם תיקנה ליקויים שהתגלו כבר אחרי מסירת הבניין - לפני יותר משלוש שנים. החברה ביקשה לתקן את הליקויים בעצמה, אך בשל חלוף הזמן וחוסר תקשורת בין הצדדים פסק השופט יוסף סוהיל לטובת התובעים את עלות העבודה - כ-137 אלף שקל.
התובעים הם ועד הבית ורוכשים שקנו דירות בבניין חדש בטבריה, והיזמית מסרה אותו בתחילת 2019. המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה אם יש לתת ליזמית הזדמנות לתקן את הליקויים, או לחייב אותה בתשלום עלות התיקון.
בתביעה נטען שהחברה התחייבה למסור את הבניין לאחר סיום הקמתו בצורה מושלמת, אלא שלאחר המסירה התגלו ליקויים וחוסרים במבנה. עוד נטען כי ועד הבית פנה לחברה אין ספור פעמים והתריע על הליקויים, אך היא סירבה לתקנם.
בית המשפט מינה מומחה לבחינת הסוגייה, וזה העריך את עלות תיקון הליקויים ב-182,744 שקל. היזמית ביקשה לתקן את הליקויים בעצמה אלא שהתובעים התנגדו והעלו חשש כי היא תבצע אותם לא טוב או באופן חלקי.
בהחלטה מיוני 2021 נקבע כי המומחה יגיש הערכה באשר לפרק הזמן הנחוץ לתיקונים, יודיע לחסרה אילו תיקונים לבצע, ולאחר חלוף הזמן שהוקצב לה יבוא לבדוק אם בוצעו במלואם וכראוי. ואולם, המומחה הבהיר כי מדובר בליקויים רבים ונדרש פיקוח הנדסי שילווה את העבודות בשטח, ולא די בביקור חד פעמי בסיום העבודות.
עו"ד אילן קרייטרעו"ד אילן קרייטרדפוס היימן
משלא חלה התקדמות ביקשו התובעים לפסוק להם את הסכום שקבע המומחה. החברה עמדה על זכותה לתקן בעצמה וטענה כי מעולם לא ניתנה החלטה מפורשת המורה לה לבצע את התיקונים. לטענתה, העיכוב בתיקון הליקויים נבע מסירובם של התובעים שהיא תעשה זאת בעצמה, ומניסיונות בית המשפט במהלך כל ההליך להבטיח פיקוח על העבודות.
השופט יוסף סוהיל קבע שהיזמית אכן הביעה רצונה ונכונותה לתקן את הליקויים בעצמה, והוסיף כי אמנם לא ניתנה החלטה מפורשת המורה לנתבעת לתקן את הליקויים. הוא הדגיש כי לפי הפסיקה אין לחייב קבלן בעלות גבוהה של התיקונים בידי קבלן אחר, מקום שהוא יכול לבצע את התיקונים בעלות נמוכה בעצמו.
עם זאת, מאחר שחלף זמן רב מאז מסירת המבנה והצדדים לא השכילו לסיים את המחלוקות ולהגיע לעמק השווה, הוא הגיע למסקנה כי קיים קושי להידברות בין בעלי הדין, ואף מתקבל הרושם כי יש ביניהם חוסר אמון מוחלט. בנסיבות אלה, ציין, היענות לבקשת החברה להתיר לה לבצע את התיקונים בעצמה עלולה לגרור התנהלות נוספת.
השופט איזן את האינטרסים של שני הצדדים בכך שהפחית מהסכום שקבע המומחה את עלות הפיקוח, כך שהפיצוי יעמוד על עלות התיקונים לו ביצעה אותם הנתבעת בעצמה. בסך הכל יקבלו התובעים 105,150 שקל בתוספת הוצאות בסך 12 אלף שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד גלעד חיון • ב"כ הנתבעת: עו"ד נרקיס חניא • עו"ד אילן קרייטר עוסק בדיני מקרקעין • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין