בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה שעובדת שפוטרה מחברה בתחום האשראי לא תפוצה אף שהייתה בהיריון, והמהלך לא קיבל היתר מהממונה על עבודת נשים. השופטת מיכל נעים דיבנר שוכנעה שסיום העסקתה בוצע ממניעים ענייניים.
התובעת החלה לעבוד בחברה בקיץ 2017, תחילה בתחום המכירות ובהמשך בתפקיד אחר. במהלך 2020, כשבוע אחרי חתונתה, היא זומנה לשימוע נוכח אי-שביעות רצון מתפקודה. באותו יום נמסר לה מכתב פיטורים, שלפיו העסקתה תסתיים חודש לאחר מכן.
אלא שארבעה ימים לפני סיום ההודעה המוקדמת עדכנה העובדת את המנהלת הישירה שלה שהיא בהיריון. כשהתבקשה לספק אישור רשמי היא ענתה שעדיין לא קיבלה אותו, מאחר שמדובר בשלב התחלתי ביותר של ההיריון, והיא טרם הספיקה לעבור אפילו אולטרסאונד.
בסופו של דבר, בחלוף 11 ימים ממועד הפיטורים הרשמי, קיבלה העובדת את האישור על ההיריון ומיד שלחה אותו למעסיקה. במסמך נכתב שההיריון בן 6.6 שבועות, כלומר – היא הייתה בהיריון בזמן סיום יחסי העבודה.
בתביעה שהגישה ביוני 2021 היא טענה שמרגע ששלחה לחברה את האישור על ההיריון - הייתה האחרונה חייבת לבקש היתר לפיטורים, ומשלא עשתה זאת עליה לפצותה. סכום התביעה הועמד על כ-183 אלף שקל.
מנגד התעקשה החברה שהתברר בדיעבד שלתובעת היה אישור על הריונה לפני סיום העסקתה, אלא שמטעמיה בחרה שלא להציגו. בנסיבות אלה, האישור שהוצג לה אחרי תום ההודעה המוקדמת לא חייב אותה לפעול לקבלת היתר לפיטורים - ומשכך על התביעה להידחות.
עו"ד נפתלי שורצילום: אביה עמארואכן, השופטת נעים דיבנר מצאה שהפיטורים נעשו ממניעים לגיטימיים וללא שיקולים זרים, בשל חוסר שביעות רצון מתפקוד התובעת בעבודה. בנוגע לתקופה שקדמה לגילוי ההיריון, היא שוכנעה שכוונת העובדת להרות תוך זמן קצר לאחר חתונתה לא היוותה שיקול כלשהו בהחלטה לפטרה.
בפסק הדין צוין שאי-המצאת האישור על ההיריון בזמן שומט את הקרקע תחת חובת החברה לקבל היתר לפיטורים מהממונה על עבודת נשים. זאת, על רקע הודאת העובדת בחקירתה הנגדית כי לפני סיום העסקתה היו בידיה תוצאות בדיקת דם שמהן ניתן היה ללמוד על הריונה, כך שבקלות יכלה להשיג אישור רשמי על ההיריון מרופא המשפחה.
"בהתאם להלכה המחייבת", נכתב, "משנדרשה התובעת להציג אישור על הריונה ולא עשתה כן - רשאית הייתה הנתבעת לפטרה, ללא היתר מהממונה על עבודת נשים".
במלים אחרות, הגם שהעובדת הייתה בהיריון במועד ניתוק יחסי העבודה, מעסיקתה הייתה פטורה מלפנות לקבלת היתר, מכיוון שלא הוצג אישור על ההיריון בזמן אמת חרף דרישת הממונים. בנסיבות אלה הורתה השופטת על דחיית התביעה, ללא פסיקת הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העובדת: עו"ד שי שרון אידגה
• ב"כ החברה: עו"ד ליעד רונדל
• עו"ד נפתלי שור עוסק בדיני עבודה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
