בשיתוף מועצת החלב
היום שאחרי רפורמת החלב
(צילום: ירון ברנר)
ב-10 במרץ הודיעה הממשלה על הסרת הפרק העוסק ברפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים לשנת 2026. המהלך, שקודם על ידי משרד האוצר במטרה להוביל לשינויים מבניים ולפתיחה מואצת לייבוא תוך סגירה של מאות רפתות, נבלם לאחר התנגדות רחבה מצד גורמי המקצוע והדרג הפוליטי. עבור מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר, לא מדובר רק בהישג פוליטי, אלא במהלך שמנע לדבריו פגיעה אנושה בביטחון ישראל, וחיסול הייצור המקומי.
"קודם כל, זו לא הייתה רפורמה, זו מהפכה", מצהיר שניידר בראיון לסיכום המאבק. "המשמעות הראשונה שלה, כפי שהוצגה, היא שלא יהיו רפתות במדינת ישראל. זו תוכנית שגובשה מבלי להתייעץ עם אנשי המקצוע בשטח, וככה היא גם נראתה".
4 צפייה בגלריה
"ענף החלב הוא חלק מהתשתית האסטרטגית של המדינה, והאחריות שלנו היא לשמור עליו חזק"
(צילום: ירון ברנר)
לדברי שניידר, החשש הכבד בענף נבע מהניסיון להעביר שינויים דרמטיים תחת מטריית חוק ההסדרים, מבלי לבחון לעומק את ההשלכות ארוכות הטווח על האזרח. הוא מכנה את המהלך "רפורמה של סיסמאות" וטוען כי "כל מי שהיה בחדר הדיונים הבין שמאחורי ההבטחות אין תשתית מקצועית מוצקה, ושהכול דורש בנייה מחדש".
שניידר מייחס את הצלחת הבלימה לאחדות שהופגנה בשטח. "היינו מאוחדים כלל הציבור הישראלי – מכל קצוות הארץ וגם הענף, רפתות גדולות וקטנות, קיבוצים ומושבים כאחד", הוא מסביר. לדבריו, האחדות הזו תורגמה להבנה על הסכנה ברפורמה והביאה ללחץ פוליטי חוצה מפלגות: "חברי כנסת מכל קצוות הקשת התייצבו לצד הרפתנים ואמרו 'עד כאן'. הם הבינו שאי אפשר להמר על הענף הזה".
4 צפייה בגלריה
"האנשים שחולבים תחת אש מחזיקים את הגבולות שלנו". מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר
(צילום: ירון ברנר)
"רפורמה טובה צריכה להיבנות מלמטה, מהשטח"
למרות בלימת המהלך הנוכחי, שניידר מבהיר כי הענף אינו חושש מהתייעלות, אלא דורש שהיא תיעשה תוך הידברות והסכמות. "אנחנו מבינים היטב את האחריות שלנו, גם לאספקת מזון שוטפת וגם להתמודדות עם יוקר המחיה", הוא מסביר. "אבל כדי שזה יצליח, צריך לעשות משהו אחר: שיתוף פעולה מקצועי שיבטיח ביטחון מזון מחד וישמור על יוקר המחיה מאידך. רפורמה טובה צריכה להיבנות מלמטה, מהשטח ומאנשי המקצוע. אני מקווה שאחרי החגים נחדש את השיח ונביא למתווה שיחזק את ענף הרפת וישרת את כלל הציבור בישראל".
במהלך המאבק, שניידר מדגיש כי לנגד עיניו עמדו אלו שנמצאים בחזית הייצור. "הסתכלתי לרפתנים בעיניים, במיוחד לאלו ביישובי הגדר בצפון ובדרום", הוא משתף. "האנשים האלה חולבים תחת אש, הם אלו שמחזיקים את הגבולות שלנו. המאבק הזה היה בראש ובראשונה עליהם ועל הזכות שלהם להמשיך להתקיים ולייצר חלב ישראלי".
בנימה אישית, שניידר מבקש לחדד כי המאבק על ענף החלב אינו מאבק מגזרי, אלא סוגיה לאומית רחבה. לדבריו, אירועי השנים האחרונות המחישו עד כמה מדינת ישראל אינה יכולה להישען על ייבוא מזון בלבד במיוחד בתקופות של חוסר יציבות ביטחונית, כאשר נתיבי האספקה עלולים להיפגע. "דווקא המציאות כזו, במלחמה, הבהירה שהיכולת לייצר מזון כאן, בישראל, היא לא מותרות אלא הכרח", הוא אומר. "זה צורך אסטרטגי, וענף החלב הוא חלק מהתשתית האסטרטגית של המדינה. האחריות שלנו היא לשמור עליו חזק, יציב ומבוסס לטובת כל אזרחי ישראל".
בשיתוף מועצת החלב
