אחרי כ-13 שנה: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה של הורים שכולים לעשות שימוש בזרע של בנם, קצין צה"ל שנהרג בתאונת דרכים, לצורך הבאת ילד לעולם באמצעות אם מיועדת. השופטת יוכבד גרינוולד-רנד קבעה שהמדינה חזרה בה מהתחייבות קודמת, הפרה הבטחה שלטונית והפלתה את ההורים – וכי בנסיבות העניין יש להיעתר לבקשתם.
ב-2013 פנו ההורים לבית המשפט בבקשה להפרות את זרע בנם, לאחר שבת זוגו בעת התאונה מסרה שאינה רוצה לקחת חלק בהליך אף שהעידה על רצונו בהבאת ילדים לעולם. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה טענה כי אין להיעתר לבקשה, "נוכח חריגותה", אך באותה נשימה הותירה פתח: עמדתה הייתה כי אם תימצא אישה שתשמש אם ביולוגית, תישא את ההיריון ותגדל את הילד כבנה, והעותרים ישמשו כסבים – המדינה לא תתנגד.
בפסק דין תקדימי ב-2016 אישרה השופטת גרינוולד-רנד את הבקשה המקורית של ההורים ללא התנאים שהציבה המדינה. ואולם, בעקבות ערעור שהמדינה הגישה למחוזי בוטל פסק הדין כשנה לאחר מכן, ובהמשך נדחתה גם בקשת רשות ערעור שהגישו ההורים לעליון.
לאחר שנים של מאבק ציבורי ומשפטי הם החליטו לפעול לפי המסלול שהמדינה התוותה: הם איתרו אם מיועדת, יצרו עמה ועם משפחתה הגרעינית קשר עמוק, חתמו על הסכמות והגישו תביעה לקבלת אישור להשתמש בזרע בנם ולהפרותו. אלא שבשלב זה המדינה שינתה את עמדתה והתנגדה גם למסלול הזה.
ההורים, שיוצגו על ידי עו"ד עדי חן, טענו שמדובר בהפרה בוטה של הבטחה שלטונית, שעליה הסתמכו במשך שנים. לדבריהם הם פעלו בדיוק לפי המתווה שהוצע להם ולכן אין לאפשר למדינה לחזור בה בשלב זה. הם הוסיפו שהמדינה מפלה אותם ביחס למקרים אחרים, וכי יש להכיר גם בזכותם להמשכיות משפחתית.
טענה נוספת שהעלו הייתה שהאינטרס הציבורי מחייב לאפשר להורים שכולים להפרות את זרע ילדיהם, בפרט אחרי טבח 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", וכי יש בכך כדי להשיב תשובה חדה לארגוני הטרור והיא מגשימה את המטרה שלשמה נוצר הביטוי "עם ישראל חי".
אבל המדינה עמדה על התנגדותה. באמצעות עו"ד גלי גפן נטען כי הבקשה אינה עולה בקנה אחד עם הדין הקיים, ובראשו הלכת העליון שלפיה כאשר לנפטר הייתה בת זוג – היא זו שמייצגת את רצונו המשוער לעניין השימוש בזרעו. עוד נטען כי להורים אין מעמד משפטי עצמאי בסוגיה, וכי לא הוכח רצונו של המנוח להביא ילד לעולם בנסיבות אלה.
אבל השופטת גרינוולד-רנד קיבלה את עמדת ההורים ומתחה ביקורת חריפה על המדינה. היא קבעה כי אכן ניתנה בעבר התחייבות שלא להתנגד למסלול של אם מיועדת, וכי ההורים הסתמכו עליה ופעלו בהתאם במשך שנים.
"הבטחתו של היועמ"ש בהליך הקודם, לפיה לא יתנגד לבקשה ככל שתוגש 'בדרך המלך' הינה הבטחה מנהלית. לא ניתן לחזור הימנה", כתבה, והוסיפה שחזרתה של המדינה מעמדתה נעשתה ללא הנמקה מספקת, וכי מדובר בהתנהלות שאינה מתיישבת עם חובת תום הלב.
עו"ד עדי חןצילום: אבי חןבפסק הדין צוין שעמדת המדינה מהווה "אפליה אסורה" כלפי ההורים, בין היתר בהשוואה למקרים אחרים שבהם הותר שימוש בזרע של נפטר, וכן לנוכח העובדה שבתחומים אחרים – כמו גיוס בן יחיד לקרבי, או תרומת איברים – המדינה עצמה נותנת משקל לעמדת ההורים. נפסק כי לא מתקבל על הדעת שמעמדם של הורים יוכר כאשר הדבר משרת אינטרס ציבורי, אך יישלל כשמדובר בהמשכיות של בנם.
השופטת הדגישה כי יש לבחון את הסוגייה גם על רקע התקופה, שלדבריה מחייבת חשיבה מחודשת, גמישה, חומלת שתתאים את הדין למציאות המשתנה. היא הזכירה שהמדינה עצמה, באמצעות הוראת שעה בזמן מלחמה, כבר הכירה בצורך להקל ולהתאים את הדין למציאות.
בסופו של דבר היא קיבלה את התביעה ואישרה להורים לקבל לידיהם את מנות הזרע ולעשות בהן שימוש. נקבע כי האם המיועדת תהרה, תלד ותגדל את הילד כאם לכל דבר ועניין, בעוד ההורים ישמשו כסביו. לאחר מכן הגישה המדינה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
עו"ד חן שמייצגת את ההורים מסרה כי כאשר המדינה לא עומדת בהבטחותיה, וכאשר הורים שכולים נאלצים להיאבק לא רק על זכר יקיריהם אלא גם על קיום הבטחות שלטוניות – לא מדובר רק מאבק אישי. הוא נוגע באמון שבין האזרח למדינה ובשאלה אם הבטחות שלטוניות - במיוחד לחלשים ולכאובים ביותר - הן אכן התחייבות או שמא רק מילים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד עדי חן
• ב"כ הנתבעת: עו"ד גלי גפן
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
