בית המשפט למשפחה בתל אביב קבע לאחרונה שאישה שרשומה כ-30 שנה כבעלת דירה, תאבד את רוב הזכויות בנכס לטובת אימה ושלושת אחיה. על סמך הקלטות מזמן אמת קבעה השופטת ענת הלר-כריש שהדירה שייכת להורים, והרישום על שם הבת בוצע בנאמנות בלבד.
התובעים הם אימה הקשישה ושלושת אחיה של האישה. האב הלך לעולמו לפני כארבע שנים ויורשיו הם אלמנתו (50%) וארבעת הילדים (50%). אין מחלוקת שמאז רכישת הנכס ב-1997 התגוררו בו ההורים ולא בתם, חרף היותה הבעלים הרשמי.
הטריגר להגשת התביעה, טענו בני משפחתה, היה סירובה לאפשר לאימה בת ה-88 ששוחררה מאשפוז להיכנס לדירה, בטענה שהיא מעוניינת להשכיר אותה. האם, צוין, הזדעזעה מהתנהגות בתה ובלית ברירה עברה לגור בבית בנה.
הטענה המרכזית בתביעה הייתה שהבעלים האמיתיים על הנכס היו ההורים, וכי הרישום על שם בתם בוצע בנאמנות בלבד.
הבת התעקשה שטענת הנאמנות מופרכת. היא הוסיפה שאחיה זה הוא שהגה את רעיון ההשכרה ומאז מחזיק את האם אצלו, ולמעשה "חטף אותה והשתלט עליה", לכן הוא גם זה שעומד מאחורי התביעה. מכל מקום, סיכמה הבת, הדירה שייכת לה ולכן על התביעה להידחות.
אבל השופטת הלר-כריש התרשמה שרישום הדירה על שם הבת בוצע בנאמנות על רקע רצון ההורים בזמנו שלא לאבד הטבות שונות. היא הסתמכה בעיקר על הקלטות מזמן אמת שהוגשו בתיק, ושלא הותירו מקום לספק בדבר זהות הבעלים האמיתי על הנכס.
באחת מהן נשמעת הבת מודה בפה מלא לטענת אימה ש"הבית הזה מהיום הראשון הוא שלי". בהקלטה נוספת אמרה שנתנה כסף לאימה לרכישת הדירה, "באופן המתיישב", לדברי השופטת, "עם המסקנה כי הדירה נרכשה על ידי ההורים ולא על ידי הנתבעת".
עו"ד עוזי דוריצילום: אולגה סוחיןבפסק הדין נכתב: "לא ניתן להתעלם מהדברים המפורשים שאמרה הנתבעת בשתי השיחות המוקלטות הראשונות, ובפרט בשיחה הראשונה. מדובר למעשה בהודאה שאינה משתמעת לשתי פנים בכך שהדירה נרכשה על ידי ההורים לבעלותם, בניגוד גמור לגרסת הנתבעת בהליך שלפניי".
לכך התווספו קשיים בעדות הבת, שהחלישו עוד יותר את גרסתה. כך למשל, בחקירתה לא זכרה מהו הסכום ששילמו לכאורה היא והוריה על הדירה, בעוד שלגבי עסקאות נדל"ן אחרות - שאחת מהן קדמה בכשבע שנים - ידעה למסור פרטים רבים.
השופטת קבעה שחוסר הזיכרון תומך במסקנה שלא הייתה לה נגיעה ממשית לעסקת רכישת הדירה וכי הבעלים האמיתיים הינם הוריה.
לפיכך נקבע ש-75% מהדירה יירשמו על שם האם (50% + 25% מכוח ירושת בעלה המנוח), ו-25% שיחולקו שווה בשווה בין ארבעת הילדים. הבת הנתבעת חויבה ב-40 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לטובת בני משפחתה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד אברהם קורחוב
• ב"כ הנתבעת: עו"ד אברהם רובינוב ועו"ד מיכאל לויט
• עו"ד עוזי דורי עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
