1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב דחה לאחרונה נכדה שירשה את סבתה - דיירת עמידר שלפני מותה עמדה לרכוש את הנכס: השופטת רחל ברקאי קבעה שאם הנכדה תרצה לקנות את הדירה, היא תידרש לשלם כ-750 אלף שקל, 250 אלף שקל יותר מהסכום שהוצע בתחילה לסבתה.
ב-2017 הגישה המנוחה ל"עמידר" בקשה לרכוש את הדירה וציינה בה שהיא גרה עם הבן שלה. כמה חודשים לאחר מכן היא קיבלה מהחברה הצעה לרכוש את הדירה תמורת כחצי מיליון שקל – מחיר שמשקף הנחה של 82.5% שמגיעה להרכב של משפחה.
כחצי שנה לאחר מכן הלכה הדיירת לעולמה. לפי החוק, במצב כזה היורשים של הדייר הציבורי המנוח זכאים להשלים את הרכישה במקומו. בהתאם לכך ביקשה הנכדה לבצע את העסקה, אבל אז התגלה לעמידר שבנה של המנוחה נפטר כחודש לפני ששלחה את הצעת הרכש. מאחר שבמועד הזה המנוחה גרה בדירה לבד רצתה עמידר להעלות את המחיר כיוון ששיעור ההנחה שלו זכאי דייר בודד נמוך יותר.
בינתיים, התקופה שהקציבה עמידר לשם ביצוע העסקה חלפה והנכדה פנתה לוועדת החריגים במשרד הבינוי והשיכון, שאישרה לה לסיים את הרכישה לפנים משורת הדין אבל בכפוף לעדכון גובה ההנחה. בהתאם לכך, ביקשה עמידר תוספת של כ-250 אלף שקל.
בעתירה שהגישה הנכדה בעקבות זאת נגד "עמידר" ומשרד השיכון באמצעות עו"ד גיא בית און, היא טענה כי יום הגשת הבקשה לרכישה הוא המועד שלפיו צריכה להיקבע ההנחה, ובמועד הזה סבתה גרה עם בנה.
"עמידר", שיוצגה באמצעות עו"ד ליטל פאשה, ומשרד השיכון שיוצג באמצעות עו"ד הילה גורדון, טענו לעומת זאת שיש לסלק את העתירה על הסף, בין היתר משום שהוגשה יותר משנה אחרי ההחלטה של ועדת החריגים. מעבר לכך, נטען כי שיעור ההנחה נקבע לפי המצב המשפחתי במועד ההודעה על תנאי הרכישה, ובמועד זה הבן כבר נפטר והמנוחה התגוררה לבד.
ואכן, השופטת רחל ברקאי קיבלה את עמדת עמידר ומשרד השיכון. היא קבעה כי העתירה אכן הוגשה בשיהוי שמצדיק לדחות אותה על הסף וכי גם לגופו של עניין אין מקום לקבלה. בפסק הדין הובהר שחוזה המכר עם הדייר נרקם למעשה במועד שבו הוא מקבל הודעה על תנאי הרכישה עם כל הפרטים הרלוונטיים לעסקה ומשלם את דמי הטיפול – פעולה שמבטאת למעשה את הסכמתו להצעת הרכש.
בנסיבות שבהן עמידר לא ידעה על פטירת הבן כששלחה את ההצעה, והדבר התגלה לה רק בדיעבד, ההחלטה שלה ושל משרד השיכון להשלים את הפער בשיעורי ההנחה בשל השינוי שחל בהרכב המשפחתי הייתה לגיטימית.
לפיכך, העתירה נדחתה. עם זאת, השופטת המליצה לאפשר לעותרת באופן חריג להשלים את הליך המכר בתוך שלושה חודשים ולא חייבה אותה בהוצאות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ העותרת: עו"ד גיא בית און • ב"כ עמידר: עו"ד ליטל פאשה ממשרד עורכי דין רן שדה ושות' • ב"כ משרד הבינוי והשיכון: עו"ד הילה גורדון • ynet הוא שותף באתר פסקדין